"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הכאוס בחינוך המיוחד בירושלים: רוב התלמידים שובצו; ״לא הייתה שנה בעייתית כזו״
מאות תלמידי החינוך המיוחד בירושלים שובצו למסגרותיהם בימים האחרונים לאחר עיכובים חריגים • בעירייה מדווחים כי רק כ-30 תלמידים נותרו ללא שיבוץ עם פתיחת שנת הלימודים עקב מחסור במקומות וסירוב הורים

הכאוס בחינוך המיוחד בירושלים: רוב התלמידים שובצו; ״לא הייתה שנה בעייתית כזו״

מאות תלמידי החינוך המיוחד בירושלים שובצו למסגרותיהם בימים האחרונים לאחר עיכובים חריגים • בעירייה מדווחים כי רק כ-30 תלמידים נותרו ללא שיבוץ עם פתיחת שנת הלימודים עקב מחסור במקומות וסירוב הורים

לידור סולטן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בית ספר (אילוסטרציה) | צילום: עמי שומן
[object Object]

מאות תלמידי החינוך המיוחד בירושלים, אשר לא שובצו למסגרות המותאמות עד לסוף החופש הגדול בשל עיכוב בוועדות האפיון והזכאות, שובצו בימים האחרונים למסגרות המדוברות. על פי נתוני עיריית ירושלים, עם פתיחת שנת הלימודים נותרו כ-30 תלמידים המשתייכים לחינוך המיוחד ללא שיבוץ – שלושה בחינוך החרדי והשאר בחינוך הערבי.

בעיריית ירושלים הסבירו בתגובה כי התלמידים שטרם שובצו נותרו ללא מענה "בשל מחסור במקומות, וסירוב ההורים למעבר לסל אישי" - מתווה המספק לתלמיד בעל צרכים מיוחדים הלומד במסגרת שאינה מותאמת שעות הוראה, טיפול וסיוע פרטניות. עם זאת, בעירייה סייגו וציינו כי הנתונים אינם כוללים תלמידים שעברו ועדות בימי טרום פתיחת שנת הלימודים, וכי ישנם מקרים שבהם ניתן שיבוץ חוקי אך ההורים מסרבים לקבלו.

כיתה בבית ספר | צילום: דוד כהן - ג'יני

מנגד, הורים רבים העלו טענות קשות על העיכוב החריג בביצוע הוועדות ובקבלת התשובות, אשר לא הותיר בידיהם פרק זמן סביר להגיש ערעור (העומד על כשלושה שבועות מקבלת התשובה), להכין את הילדים למסגרת החדשה או להסדיר את ספרי הלימוד. תסכול ההורים הגיע גם לחברי מועצה שניסו לסייע. אחד מהם ציין בשיחה כי לא זכורה לו שנה שבה התנהלו הדברים בחוסר סדר כה קיצוני, ואחר הודיע כי משרת האחראי על החינוך המיוחד במינהל החינוך נותרה לא מאוישת במשך חודשים ארוכים, מה שהוביל לבסוף להשבת מנהלת המחלקה הקודמת לתפקיד.

אסנת, אם לשני ילדים בעלי צרכים מיוחדים מדרום הבירה, שיתפה בקשיים שעברו עליה לקראת פתיחת השנה: "קיבלנו את השיבוץ כשבוע לפני תחילת שנת הלימודים. זה לא הלך חלק, אבל הצלחנו לקבל את מה שביקשנו. אני מבינה שהיו השנה המון בעיות בשיבוצים, מעבר לאיחור בקבלת ההחלטות". לדבריה, מדובר במצב חריג שכלל גם שיבוץ של ילדים לכיתות שאינן מתאימות לקבוצת הגיל שלהם.

כעת, עם השלמת רוב השיבוצים, עיריית ירושלים נדרשת להתמודד עם אתגר חדש ומורכב: מערך ההסעות לבתי הספר ומהם. מערך זה כולל כ-25 אלף ילדים בעלי צרכים מיוחדים המוסעים מדי יום באמצעות כ-4,000 כלי רכב, במסגרת תקציב שנתי של 300 מיליון שקלים. כל שיבוץ באיחור משפיע באופן ישיר על תכנון המסלולים ותיאום המלווים. בעירייה הודו כי השלמת הוועדות בסמוך לפתיחת השנה מייצרת אתגר תפעולי בהסעות, שכן לא ניתן להסדיר הסעה בטרם הושלם ההליך ונקבעה זכאותו של התלמיד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...