"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זה מדעי: ילדים לא יודעים לקרוא – אבל מה זה אומר?

הדור הצעיר מקבל ציונים נמוכים יותר מקודמו במבחני קריאה, כתיבה והבנת הנקרא. הסיבות צפויות למדי – אבל השאלה היותר מעניינת היא האם זה בכלל משנה בדור של AI

|עודכן:
0השמעה
ילד קורא ספר ילדים , istockphoto
מחזה נדיר ב-2026. ילד קורא ספר| צילום: istockphoto

בשנים האחרונות צצה ברשת טענה מדאיגה: ילדי דור האלפא – ילידי 2010 ומעלה לפי רוב הגרסאות – מתקשים לקרוא הרבה יותר מהדורות שקדמו להם. מורים מספרים על תלמידים שמתקשים להתמודד עם ספר שלם או אפילו להתרכז בכמה עמודים ברצף. אבל מה אומרים הנתונים?

פחות קוראים, יותר צופים

אין מחקר שקובע ש”דור האלפא לא יודע לקרוא”, אבל בהחלט יש סימנים לבעיה. במבחני PISA הבינלאומיים נרשמה ב-2022 ירידה משמעותית בהישגי הקריאה של בני 15 במדינות ה-OECD לעומת 2018. גם מבחני PIRLS, שבודקים תלמידי כיתה ד’, הצביעו על ירידה בהישגי הקריאה במדינות רבות.

חלק גדול מהירידה קשור כנראה לקורונה ולתקופות הארוכות שבהן בתי הספר היו סגורים. אבל החוקרים בודקים גם את השפעת המסכים. מחקרים מצאו קשר בין שימוש רב בסוגים מסוימים של תוכן דיגיטלי לבין הישגים נמוכים יותר בקריאה, אם כי עדיין אי אפשר לקבוע שהמסכים הם אלה שגורמים לכך.

ייתכן שהבעיה בכלל אינה היכולת לקרוא מילים, אלא היכולת להישאר עם הטקסט. “סיבולת קריאה” היא היכולת לקרוא לאורך זמן, לעקוב אחרי רעיון מורכב ולהבין טקסט ארוך. בעולם של טיקטוק, יוטיוב וסרטונים קצרצרים ומהירים, ילדים פשוט מתקשים להתרכז בחומר שדורש מהם גם צריכה פעילה וגם רצף מחשבתי של יותר מכמה שניות.

כאן נכנסת לתמונה גם הבינה המלאכותית: למה לקרוא מאמר שלם כשאפשר לקבל תקציר בשלוש שורות?

אז דור אלפא לא שכח לקרוא. השאלה המעניינת יותר היא האם הוא בכלל צריך לקרוא.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר