זה מדעי: ילדים לא יודעים לקרוא – אבל מה זה אומר?

בשנים האחרונות צצה ברשת טענה מדאיגה: ילדי דור האלפא – ילידי 2010 ומעלה לפי רוב הגרסאות – מתקשים לקרוא הרבה יותר מהדורות שקדמו להם. מורים מספרים על תלמידים שמתקשים להתמודד עם ספר שלם או אפילו להתרכז בכמה עמודים ברצף. אבל מה אומרים הנתונים?

אין מחקר שקובע ש”דור האלפא לא יודע לקרוא”, אבל בהחלט יש סימנים לבעיה. במבחני PISA הבינלאומיים נרשמה ב-2022 ירידה משמעותית בהישגי הקריאה של בני 15 במדינות ה-OECD לעומת 2018. גם מבחני PIRLS, שבודקים תלמידי כיתה ד’, הצביעו על ירידה בהישגי הקריאה במדינות רבות.

חלק גדול מהירידה קשור כנראה לקורונה ולתקופות הארוכות שבהן בתי הספר היו סגורים. אבל החוקרים בודקים גם את השפעת המסכים. מחקרים מצאו קשר בין שימוש רב בסוגים מסוימים של תוכן דיגיטלי לבין הישגים נמוכים יותר בקריאה, אם כי עדיין אי אפשר לקבוע שהמסכים הם אלה שגורמים לכך.

ייתכן שהבעיה בכלל אינה היכולת לקרוא מילים, אלא היכולת להישאר עם הטקסט. “סיבולת קריאה” היא היכולת לקרוא לאורך זמן, לעקוב אחרי רעיון מורכב ולהבין טקסט ארוך. בעולם של טיקטוק, יוטיוב וסרטונים קצרצרים ומהירים, ילדים פשוט מתקשים להתרכז בחומר שדורש מהם גם צריכה פעילה וגם רצף מחשבתי של יותר מכמה שניות.

כאן נכנסת לתמונה גם הבינה המלאכותית: למה לקרוא מאמר שלם כשאפשר לקבל תקציר בשלוש שורות?

אז דור אלפא לא שכח לקרוא. השאלה המעניינת יותר היא האם הוא בכלל צריך לקרוא.