"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הטלפונים יצאו מבתי הספר - והשינוי בהפסקות היה דרמטי

74% מהתלמידים שהשתתפו במהלך בתל אביב אינם משתמשים בסמארטפון בהפסקות או עושים זאת לעיתים רחוקות • המורים מדווחים על יותר פעילות חברתית • בשנת הלימודים הקרובה המהלך יורחב לכל 37 בתי הספר העל-יסודיים בעיר

0השמעה
בית ספר תיכון בתל אביב , יהושע יוסף
בית ספר תיכון בתל אביב | צילום: יהושע יוסף

ממצאים ראשוניים של מחקר שנערך בשיתוף אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר אילן מצביעים על השפעות משמעותיות של מהלך "חינוך בקשב" של עיריית תל אביב-יפו.

איכס

המהלך, ביוזמת ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי, כולל הוצאת הטלפונים החכמים מסביבת הלמידה באמצעות שימוש בלוקרים ייעודיים, הכשרת צוותי החינוך, עבודה משותפת עם ההורים ושילוב מושכל בטכנולוגיה לשם קידום הלמידה.

המחקר, שבוצע על ידי פרופ' אנליה שלוסר, ד"ר רועי לוי ואדגר מוצ'ניק מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת תל אביב וד"ר יובל אופק-שני מאוניברסיטת בר אילן, עוקב אחר השפעות המהלך להוצאת הטלפונים מסביבת הלמידה על תלמידים ומורים בבתי הספר העל-יסודיים בעיר.

ראש עיריית תל אביב רון חולדאי | צילום: גדעון מרקוביץ'

הממצא המרכזי: שינוי דרמטי בהפסקות

ההשפעה הבולטת ביותר נמדדה בהפסקות. בבתי הספר שאינם במהלך, 79% מהתלמידים משתמשים בטלפון בתדירות בינונית או גבוהה בהפסקות. לעומת זאת, 74% מהתלמידים בבתי הספר שבמהלך אינם משתמשים כלל או משתמשים לעיתים רחוקות - פער של ממש.

הזמן שמתפנה מהטלפון אינו נותר ריק. מורים בבתי הספר שמשתתפים במהלך דיווחו, בשיעורים גבוהים משמעותית מעמיתיהם, על פעילויות חברתיות חיוביות של תלמידים בהפסקות. כמו כן, נמצאה אינדיקציה ראשונית חיובית לשיפור בריכוז - אם כי החוקרים מציינים שבשלב זה לא ניתן לקבוע בוודאות שהשיפור נגרם ישירות מהמהלך.

נערה עם סמארטפון, אילוסטרציה | צילום: Getty Images

חשוב לציין, המהלך לא הוביל לזליגה משמעותית לשימוש מוגבר בטלפון מחוץ לשעות בית הספר. ייתכן שיש עלייה קטנה אחרי הלימודים, אך היא אינה מפצה על שעות בית הספר ללא הטלפון. כמו כן, לא נמדדה עלייה בשימוש במכשירים חלופיים כמו טאבלטים.

הרקע: תלמידים מודעים לבעיה - אך מתקשים לשנות לבד

נתוני המחקר מצביעים על תמונה מדאיגה: רוב התלמידים משתמשים בטלפון מעל שלוש שעות ביום, ו-50% מהם מבלים מעל שעתיים ביום ברשתות חברתיות. מה שמייחד את הממצאים הוא שהתלמידים מודעים לכך: חלק ניכר מהם מזהים שהם מתקשים לווסת את השימוש ומשתמשים יותר מכפי שנכון להם לדעתם, ומעל שליש מעריכים שהפחתת השימוש תשפר את שנתם, ריכוזם וציוניהם.

נכנסים לבית הספר. מי יהיה שר החינוך הבא? | צילום: יהושע יוסף

הפער בין המודעות לשינוי בפועל מוסבר בחלקו על ידי ההשפעות החברתיות: תלמידים מעריכים שהפחתת השימוש תועיל להם הרבה יותר כאשר כל הכיתה עושה זאת יחד, ולא כשהם נדרשים לעשות זאת לבדם. ממצא זה מחזק מאוד את ההיגיון שבהתערבות בית-ספרית קולקטיבית, ולא בהשארת האחריות בידי הילד והמשפחה בלבד.

ההתנגדות מתמתנת עם הזמן

בתחילת המהלך, שביעות הרצון של התלמידים מהמדיניות החדשה הייתה נמוכה, אך לאורך השנה היא עלתה בצורה משמעותית - בעיקר בקרב מי שהיו בתחילה מאוד לא מרוצים. הכיוון מעודד ומצביע על הסתגלות הדרגתית וחיובית לנורמה חדשה.

מרבית המחנכים במהלך עברו הכשרות בנושא שימוש תקין בסמארטפונים והעבירו יותר פעילויות בנושא לעומת עמיתיהם.

הצעדים הבאים

לאחר תכנית הרצה שנערכה בשנה החולפת במספר מצומצם של בתי ספר, בשנת הלימודים תשפ"ז יורחב מהלך "חינוך בקשב" לכל 37 בתי הספר העל-יסודיים בעיר.

במסגרת יישומה המלא של התכנית יפעלו כלל החטיבות והתיכונים לצמצום מסיחי הקשב במרחב הלימודי, לצד הטמעת כלים ופרקטיקות לחיזוק הקשב, הריכוז והנוכחות של התלמידות והתלמידים, וכן לחיזוק התקשורת הבין-אישית ומערכות היחסים ביניהם.

המהלך כולל הוצאת הטלפונים החכמים מסביבת הלמידה באמצעות שימוש בלוקרים ייעודיים, הכשרת צוותי החינוך, עבודה משותפת עם ההורים ושילוב מושכל בטכנולוגיה לשם קידום הלמידה.

במקביל, בשנת הלימודים תשפ"ז תחל בתשע חטיבות ביניים בעיר תוכנית חדשה, במסגרתה תלמידות ותלמידי שכבות ז' ילמדו באמצעות מחשבים ניידים מסוג Chromebook.

מחשבים אלו יאפשרו לצוותי ההוראה לנהל סביבה פדגוגית דיגיטלית ממוקדת, לקדם למידה דיפרנציאלית ולשלב טכנולוגיה באופן מבוקר ומותאם למטרות ההוראה והלמידה. התכנית מלווה במחקר אקדמי ונבנית מתוך תפיסה שלפיה קשב הוא תשתית ללמידה, לרווחה רגשית ולתחושת שייכות.

הצוות המחקרי מתכנן בשנת הלימודים תשפ"ז-תשפ"ח הרצת סקרים נוספים שיאפשרו הערכה מעמיקה יותר, בחינת החסמים שמונעים מתלמידים להפחית שימוש, ומחקר ייעודי על השפעת ההפחתה על ריכוז וזיכרון עבודה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר