מבוי סתום בנגב: ההורים מצטרפים לאזהרה מהשבתת הלימודים

ועדי ההורים מצטרפים לאיום: שלושה ימים ל-1 בספטמבר, והמשבר בין משרד החינוך למועצה האזורית נווה מדבר שוב מתפוצץ.

המועצה טוענת כי אינה יכולה להתחייב להפעלת מוסדות החינוך בפזורה ללא שיפוי מלא על ההוצאות. ברקע, מערכת חריגה בה מועצה המונה רשמית כ־12 אלף תושבים מעניקה שירותי חינוך ליותר מ־22 אלף תלמידים. כעת גם ועדי ההורים מצטרפים לאיום ומזהירים כי ללא תקצוב מלא ישקלו שלא לפתוח את שנת הלימודים.

שנת הלימודים תשפ”ז עלולה שלא להיפתח כסדרה עבור כ־20 אלף תלמידים וילדי גנים בפזורה הבדואית בנגב. שלושה ימים בלבד לפני הראשון בספטמבר, המועצה האזורית נווה מדבר, ועכשיו גם ועד ההורים, מזהירים כי לא יפתחו את מוסדות החינוך עבורם לא  תקבל התחייבות תקציבית מלאה ממשרד החינוך.

משבר מתמשך

מדובר בפרק נוסף במשבר המתמשך בין משרד החינוך לבין אחת ממערכות החינוך החריגות בישראל. על פי נתוני משרד הפנים, במועצה האזורית נווה מדבר רשומים 12,376 תושבים בלבד. אלא שמערכת החינוך שהיא מפעילה מעניקה שירותים ליותר מ־22 אלף תלמידים, שחלק גדול מהם כלל אינם תושבי ארבעת יישובי המועצה אלא מתגוררים בכפרים הבלתי מוכרים ובפזורה הבדואית.

כך נוצר מצב בו אחת המועצות החלשות והעניות בישראל נדרשת להפעיל מערכת חינוך בסדר גודל של עיר גדולה, עבור אוכלוסייה שחלק ניכר ממנה אינה משויכת אליה מוניציפלית ואינה משלמת לה ארנונה.

בשנת הלימודים שחלפה, 2,014 תלמידים החלו את כיתה א’ במערכת החינוך של המועצה והפזורה. השנה מעריכים במועצה כי המספר יתקרב ל־2,200 תלמידי כיתה א’ בלבד. מדובר בהיקף תלמידים שמאפיין מערכות חינוך של ערים גדולות במרכז הארץ.

המשבר אינו חדש. במהלך השנה החולפת כבר הושבתו מוסדות חינוך בפזורה על רקע מחלוקת תקציבית עם משרד החינוך, כשבמועצה הזהירו כי אין בידיהם תקציב להפעלת שירותים בסיסיים ובהם חשמל, ניקיון ואבטחה. בהמשך הגיע המשבר גם לבית המשפט, שחייב את המועצה להמשיך לספק את השירות לאחר שכבר פתחה את שנת הלימודים ונכנסה להתקשרויות.

כעת, ערב פתיחת השנה החדשה, במועצה אומרים כי הם אינם מוכנים להיכנס פעם נוספת להתחייבויות של עשרות מיליוני שקלים ללא התחייבות מראש של משרד החינוך לשיפוי. לדברי מנכ”ל המועצה יואל רובין, בשנה החולפת הוגשה למשרד החינוך תוכנית עבודה להפעלת החינוך בפזורה בהיקף של כ־26 מיליון שקלים.

"מיליונים שאין לי"

לדבריו, המועצה פתחה את שנת הלימודים לאחר שנאמר לה כי התקציב יוסדר, אולם רק חודשים לאחר מכן התקבלה הרשאה חלקית. “אנחנו אחת המועצות העניות והחלשות במדינת ישראל”, אומר רובין. “אני לא יכול להוציא עשרות מיליוני שקלים שאין לי ולחכות שאולי אחר כך ישפו אותי. השנה אני לא מוכן להיכנס להתחייבות בלי שיפוי מלא ממשרד החינוך”.

לדבריו, הבעיה אינה מסתכמת רק בהפעלה השוטפת. במועצה דורשים גם תקציבים לתשתיות בסיסיות בגני הילדים בפזורה. רבים מהגנים מופעלים באשכולות, אך לטענת המועצה בחלקם אין מתקני משחק, הצללה ותשתיות חצר בסיסיות שמקובלות כמעט בכל גן אחר בישראל.

“לא יכול להיות שהילדים היחידים במדינת ישראל שאין להם מתקנים והצללה יהיו אצלנו”, ממשיך. “יכולים לסמן שיש ארגז חול, אבל אין מגלשה, אין צל ולעיתים אין אפילו תיחום ראוי. אנחנו לא מבקשים כסף שניתן לקחת ולעשות איתו משהו אחר. מדובר בהרשאות שאנחנו מקבלים רק אחרי ביצוע פרויקט שאושר על ידי המשרד”.

לדברי המועצה, מתוך היקף התקציבים שביקשה לקראת השנה הקרובה אושרו עד כה כ־1.6 מיליון שקלים בלבד. במועצה מדגישים כי חשבת מלווה מטעם המדינה בוחנת את פעילותם וכי כלל ההוצאות והבקשות התקציביות מוצגות בפניה. החשש המרכזי במועצה נובע גם מהתקדים המשפטי של השנה החולפת. מרגע שהמועצה פתחה את שנת הלימודים ונכנסה להתקשרויות עם ספקים, היא נדרשה להמשיך לספק את השירות. כעת, אומרים במועצה כי הם אינם מוכנים להיכנס שוב למצב שבו הם נדרשים להזמין עבודות ולחתום על התחייבויות כאשר אין להם מקור תקציבי מובטח.

“זה אפילו לא עניין של השבתה”, מסביר. “אני פשוט לא יכול להתחייב להוצאה שאין לי עליה תקציב. משרד החינוך יכול לשלוח מורים והסעות ולנסות לפתוח את בתי הספר, אבל אם אין לי כסף להזמין סולר לגנרטור, אין לי כסף להדליק את האור בגן”. מדובר במערכת גדולה של שירותים נלווים. במועצה מועסקות, בין היתר, כ־400 סייעות לחינוך המיוחד ועוד עשרות סייעות שניות ושלישיות בגנים, כשחלק גדול מהשירות ניתן לתלמידי הפזורה.

"אחריות - בלי תקציב"

במקביל, לטענת גורמים במועצה, משרד החינוך העלה אפשרות להעביר את הפעלת שירותי החינוך בפזורה לרשות מקומית אחרת, ובימים האחרונים אף הוזכרה עיריית ערד. במועצה דוחים את הפתרון וטוענים כי הוא אינו מטפל בשורש הבעיה. "למה שעיריית ערד תיקח את אותה אחריות בלי התקציב? אם לא מתקצבים את השירות במלואו, פשוט מעבירים את אותה הבעיה מרשות אחת לאחרת", אומרים במועצה.

בחודשים האחרונים כבר בחן משרד החינוך חלופות למודל הקיים, ובהן הקמת רשות חינוך עצמאית לילדי הפזורה, שתאפשר למשרד לטפל ישירות בפדגוגיה, בבינוי וברכש במקום להטיל את האחריות על רשויות סמוכות. אלא שבמועצה אומרים כי הקמת רשות חינוך כזאת נמשכת זמן רב ובינתיים שנת הלימודים כבר בפתח.

היום התקיימה ישיבה בין הנהלת המועצה האזורית נווה מדבר לבין ועדי ההורים במועצה ובבתי הספר בכפרים הלא מוכרים. בתום הישיבה החריפו ועדי ההורים את הטון והודיעו כי במתווה התקציבי שהוצג להם, התקציב שמציע משרד החינוך מספיק לטענתם להפעלת בתי הספר למשך כחמישה חודשים בלבד. לדבריהם, המשמעות היא שאין כיום ודאות לכך שמערכת החינוך תוכל לפעול ברציפות לאורך שנת הלימודים כולה.

"זכאים לאותם משאבים"

“לא נוכל להשלים עם מצב שבו משרד החינוך מסרב להעמיד תקצוב מלא והולם עבור תלמידי הכפרים הלא מוכרים”, מסרו ועדי ההורים. הוועדים דורשים ממשרד החינוך להסדיר באופן מיידי תקצוב מלא לכל שנת הלימודים וטוענים כי אין מקום לכך שמעמדו התכנוני של יישוב ישפיע על זכויותיהם של הילדים המתגוררים בו. “תלמידי הכפרים הלא מוכרים זכאים לאותם משאבים, שירותים ותנאי לימוד הניתנים לכל תלמיד אחר במדינת ישראל”, נמסר.

האיום שהשמיעה המועצה קיבל בכך גם גיבוי מצד ההורים. הוועדים הודיעו כי אם לא יימצא פתרון תקציבי מיידי, הם ישקלו שלא לפתוח את שנת הלימודים ב־1 בספטמבר ולהשבית את מערכת החינוך, לרבות בתי הספר בכפרים הלא מוכרים המופעלים באמצעות המועצה. “לא נסכים להפליית תלמידים ולא נסכים שילדינו ישלמו את המחיר על מחלוקות תקציביות ומנהליות”, מסרו ועדי ההורים. “אם לא יוסדר התקציב המלא לשנת הלימודים, נשקול שלא לפתוח את שנת הלימודים ולהשבית את מערכת החינוך עד למציאת פתרון”.

במועצה מדגישים כי הם מעוניינים להמשיך לספק את שירותי החינוך, אך דורשים התחייבות ברורה ממשרד החינוך לשיפוי מלא של ההוצאות. “אנחנו רוצים לתת את השירות ורוצים שהילדים ילמדו”, מסכם רובין. “אבל אתם חייבים להתחייב לתת את התקציב בשיפוי מלא. אי אפשר בכל שנה להגיע לאותו רגע, לבקש מאיתנו לפתוח ואז להשאיר אותנו להתמודד עם החשבון”.

תגובת משרד החינוך תובא לכשתתקבל.