"היה לי תלמיד בכיתה ה' שבאופן קבוע היה מרביץ לי ולתלמידים אחרים. הוא ממש פוצץ אותנו במכות, הייתי יוצאת עם חבלות בכל הגוף", מספרת מיכל (שם בדוי), שלימדה בבית ספר יסודי בגוש דן בשנת הלימודים האחרונה.
"כמעט עזבתי השנה את מערכת החינוך בגלל האלימות. הייתה לי שנה קשה מאוד, עם כמה מקרי אלימות במקביל - תלמידים והורים שאיבדו רסן. כתבתי הודעות למחנכת, למנהלת ולסגנית, והן הבטיחו שזה בטיפול, אבל לא עשו כלום. כשאמא של אותו ילד הייתה מגיעה לבית הספר, היא הייתה עושה לשנינו שיחת נזיפה. בסופו של דבר החלטתי שאני לשם לא חוזרת, ועזבתי את בית הספר".
עם פתיחת שנת הלימודים תשפ"ז, מערכת החינוך בישראל מתמודדת עם משבר שהולך ומעמיק: אלימות כלפי עובדי הוראה. מורים, מנהלים ויועצות חינוכיות מתארים שגרה של קללות, איומים, השפלות ומכות מצד תלמידים ומצד ההורים שלהם. הורים שמתפרצים לבית הספר ומרימים יד, תלמידים שזורקים בקבוקי נירוסטה, מורים המפונים למיון. מה שהיה בעבר קו אדום הפך לחלק משגרת העבודה. רוב המורים חוששים להיחשף בשמם. חוששים מהמנהלת מצד אחד, וחוששים מההורים מצד שני.
"היה תלמיד שהיה מאיים באופן קבוע שהוא ירצח אותי. באחת ההפסקות הוא בעט בי בצורה מזעזעת", מספר יניב (שם בדוי), מורה צעיר במערכת. "כשכתבתי לאמא שלו שאני לא יכול להכיל את זה יותר, היא יצאה עליי ובאה אליי בטענות. כשכתבתי בקבוצה הכללית של המורים 'התלמיד מכה אותי, שמישהו יעזור לי' - אף אחד לא הגיע. היו עוד המון מקרים שלא טופלו. הגעתי למצב שלא רציתי להגיע לבית הספר, ואני לא המורה היחיד. האלימות במערכת החינוך פשוט חוגגת, ואין שום מענה".
אובדן הגבולות
בהסתדרות המורים נאספים דיווחים שמגיעים מהשטח, ובהם עדויות קשות. כך, למשל, מתארת מורה במרכז הארץ: "תלמיד הרביץ לי ובעט בי אחרי שלקחתי ממנו מטוס נייר שהעיף בכיתה ופגע בתלמידים. כשניסיתי ליצור קשר עם המנהלת בטלפון, הוא ניסה לקחת לי את המכשיר מהיד ונתן לי מכות ובעיטות. כשהתרחקתי כדי להגן על עצמי, הוא דפק על שולחנות הכיתה עם בקבוק נירוסטה והפך שולחנות. התלמידים היו מבוהלים וצרחו מפחד. כשירדתי במדרגות לבקש עזרה, הוא זרק עליי את הבקבוק, מלא במים, ופגע בי בראש". המורה פונתה למיון בעקבות האירוע.
במקרה אחר תיארה אשת הוראה אב שהתפרץ לבית הספר ואיים על הצוות: "בסיום יום הלימודים אבא לתלמיד קפץ מעל הגדר אחרי שהשומר לא אישר לו להיכנס. הוא חיפש בזעם את סגנית המנהלת, דחף את היועצת, ויצא רק אחרי ששמע שהוזמנה משטרה. האם, שחיכתה מחוץ לשער, קיללה את היועצת וצעקה. כשהאב יצא מבית הספר, הוא איים שיתפוס את המנהלת וישרוף את בית הספר".
מה מניע את התופעה? מדובר בשילוב של כמה גורמים. ראשית, שחיקת מעמד המורה, שכבר לא נתפס כאוטוריטה מקצועית אלא כבעל תפקיד אדמיניסטרטיבי. שנית, תפיסה הולכת וגדלה של "לילד שלי מגיע הכל": במקום להציב גבול, הורים רבים מעניקים גיבוי אוטומטי גם להתנהגות אלימה.
"במשרד החינוך אולי יש מעטפות, אבל אין שום מעטפת לעובדי הוראה שספגו אלימות. אפשר לספור על אצבעות יד אחת את צווי ההרחקה שמשרד החינוך פעל להוציא, והוא עושה את זה רק כשאנחנו מאיימים להשבית את הלימודים", אומרת יפה בן דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים. "משרד החינוך הוא המעסיק של המורים, אבל הם נאלצים להתמודד לבד. אף אחד לא מרים להם טלפון".
לדבריה, הטיפול חייב להתחיל בהורים: "רוב ההורים משתפים פעולה עם בית הספר, אבל יש גם לא מעט הורים שהורסים את המערכת. חייב לצאת חוזר מנכ"ל שאומר במפורש מה מותר ומה אסור. הורה לא יכול להתקשר או להגיע מתי שהוא רוצה, ולא יכול לדבר איך שהוא רוצה או לאיים".
בן דויד מוסיפה כי חסרים תקנים ליועצות חינוכיות: "מנהלות מעסיקות יועצות על תקנים של מורות, ולא יכולות להבטיח להן עבודה קבועה. לכן הן לא נשארות, ואין מי שיטפל בהתפרצויות הזעם ובאלימות של התלמידים. צריך גם לבנות מעטפת טיפולית שתלווה את המורים שנפגעו".
בלי נתונים, בלי הרתעה
בישראל אין אף גוף שעוקב אחר היקף האלימות נגד מורים ומורות. משרד החינוך אוסף כמעט כל נתון על המערכת, אך לא על הפגיעה בעובדים שלו עצמו; פנייה לקבלת נתונים נענתה בתשובה כללית. גם בהסתדרות המורים ובארגון המורים אין דוח שנתי מסודר על היקף התופעה.
בשטח, תחושת המורים היא כי מי שמרים יד או מאיים אינו משלם מחיר של ממש. תלמידים אלימים מוחזרים לכיתות במהירות, והורים תוקפניים למדו שהמערכת מעדיפה שקט על פני גיבוי חד-משמעי לצוות.
כאמור, ממשרד החינוך לא נמסרו נתונים על היקף האלימות נגד עובדי הוראה, אך נמסר בתגובה: "אלימות כלפי אנשי חינוך היא חציית קו אדום ואינה מתקבלת בשום נסיבות. כל אירוע מדווח לפיקוח וזוכה למענה מיידי הכולל צעדים חינוכיים, משמעתיים ומקצועיים, לצד ליווי ותמיכה של גורמי המקצוע.
"בהתאם לחוזר מנכ"ל, במקרים חמורים מתכנסת ועדה בין-מקצועית המוסמכת להחליט על שורת צעדים, ובהם הפרדת המעורבים, הארכת השעיה או הרחקה לצמיתות, בהתאם לנסיבות המקרה. במקביל, עובד ההוראה מקבל מעטפת של ליווי מקצועי ורגשי, סיוע במיצוי אמצעי הגנה, לרבות צו למניעת הטרדה מאיימת במקרים המתאימים, ומענה טיפולי בסבסוד משרד החינוך".
ממשטרת ישראל נמסר: "אין באפשרותנו למסור נתונים בפילוח המבוקש. תוכל להפנות בקשתך על פי חוק חופש המידע, ופנייתך תיבחן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו