"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

במקום ה-16 מתוך 19: המורים בישראל בתחתית הכישורים - בכל קבוצות הגיל

הדירוג הגלובלי מבוסס מחקר חדש של "מוסד שורש למחקר כלכלי־חברתי" שהשווה בין המורים לישראל למקביליהם במדינות ה-OECD • עורכי המחקר טוענים כי רמת הידע של מורי ישראל בתחומי יסוד מהנמוכות בעולם המפותח • מתוך המדינות שנבדקו, רק איטליה, לטביה ופולין מדורגות מתחת לישראל

0השמעה
תלמידי כיתה י"ב מרימים את הכיסאות בסוף השנה , נוצר באמצעות GPT Image
תלמידי כיתה י"ב מרימים את הכיסאות בסוף השנה | צילום: נוצר באמצעות GPT Image

מחקר טוען: המורים בישראל במקום ה- 16 בכישורים מתוך 19 מדינות מפותחות. המורים בישראל דורגו במקום נמוך ביחס למורים במדינות מפותחות ולא רק זה, הציונים של המורים בישראל נמוכים יותר מעובדים אחרים במשק בעלי השכלה דומה העובדים במקצועות אחרים.

יואב קיש רוצה את תפקיד שר החינוך גם בממשלה הבאה

עורכי המחקר טוענים כי רמת הידע של מורי ישראל בתחומי יסוד מהנמוכות בעולם המפותח. בשקלול שלושת תחומי המיומנות, ישראל מדורגת במקום 16 מתוך 19 המדינות שנבדקו, כשרק איטליה, לטביה ופולין מדורגות מתחתיה.

מדובר במחקר חדש של "מוסד שורש למחקר כלכלי־חברתי" אשר מצביע על פער נרחב בכישוריהם של המורים בישראל לעומת עמיתיהם במדינות ה-OECD. המחקר, שנערך על־ידי ד"ר יעל מלצר, מבוסס על סקר המיומנויות הבינלאומי PIAAC שנערך בשנים 2022-2023, ומראה כי המורים בישראל משיגים ציונים נמוכים יותר בכל שלושת תחומי המיומנות: אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות, ובכל קבוצות הגיל.

כיתה ריקה בזמן המלחמה. ציוני המורים בישראל נמוכים ב־14.4% בקריאה, ב־10.3% במתמטיקה וב־15.9% בפתרון בעיות | צילום: יהושע יוסף

נסביר, סקר המיומנויות הבינלאומי PIAAC בודק את רמת המיומנות של בוגרים (מגיל 16 עד 65) בשלוש מיומנויות יסוד: אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות אדפטיבי (בסביבות עשירות בטכנולוגיה). למעשה המחקר הישראלי השתמש בנתונים הגולמיים של הסקר כאשר הוא התייחס לכל מי שעוסק בהוראה.

פער ניכר: מורים גברים בישראל לעומת אקדמאים, וב-OECD

מהמחקר עולה כי בקרב גברים אקדמאים בישראל, ציוני המורים נמוכים ב־7.3% מאלה של אקדמאים במקצועות אחרים בישראל.

לעומת זאת, ב-OECD התמונה הפוכה: ציוני המורים גבוהים ב־0.9% מאלה של אקדמאים אחרים באותן מדינות. הפער חריף במיוחד בקרב בעלי השכלה במדעים וטכנולוגיה: ציוני המורים בישראל נמוכים ב־14.4% בקריאה, ב־10.3% במתמטיקה וב־15.9% בפתרון בעיות לעומת בעלי השכלה דומה העובדים במקצועות אחרים.

תיכון בישראל. שיעור המורים האקדמאים בישראל נמוך יחסית | צילום: לירון מולדובן

עוד עולה כי מורי הגיל הרך נמצאים בתחתית הכישורים: ציוניהם נמוכים ממורי החטיבה העליונה בכ־10% בקריאה, 9% במתמטיקה ו־7% בפתרון בעיות, כאשר המורים בחינוך הערבי בתחתית דירוג הכישורים ואחריהם החרדים. המורים בחינוך הממלכתי והממלכתי־דתי נמצאים בראש הדירוג.

נוסף על כך, שיעור המורים האקדמאים בישראל נמוך יחסית: 78% מהמורים בישראל בעלי תואר אקדמי לעומת 84% ב-OECD. בקרב קבוצה זו, התמהיל שונה בין בעלי תואר ראשון לבעלי תארים מתקדמים: 37% מהמורים בישראל הם בעלי תואר שני, לעומת 49% מהמורים במדינות ה-OECD.

מורי הגיל הרך נמצאים בתחתית הכישורים | צילום: לירון מולדובן

לדברי פרופ' דן בן-דוד, נשיא מוסד שורש: "הממצאים מראים שמערכת החינוך בישראל מתקשה למשוך ולשמר אקדמאים בעלי כישורים גבוהים, והפערים מול מדינות ה-OECD ובתוך מערכת החינוך מחייבים שינוי באופן שבו ישראל מגייסת, מכשירה ומתגמלת מורים. יש לבחון מחדש את תנאי הקבלה להכשרת מורים ולתת משקל רב יותר לכישורים בפועל; לשקול מסלול שבו מורים ירכשו תחילה תואר אוניברסיטאי בתחום שאותו ילמדו ורק לאחר מכן יעברו הכשרה להוראה; במקביל, נדרשת השקעה ממוקדת בחינוך הערבי ובגיל הרך, שבהם נמצאו רמות כישורים נמוכות במיוחד. בלי צעדים אלה, יהיה קשה לצמצם את הפער מול המדינות המובילות ולשפר את איכות ההוראה בישראל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר