מגמות הפסיכולוגיה בבתי הספר הן כמעט לחלוטין נחלתם הבלעדית של כ־2,500 תלמידים בערים וביישובים בדירוג חברתי-כלכלי 5 ומעלה, ואינן קיימות כמעט כלל בערים בדירוג 3-1. כך עולה מנתונים בלעדיים שהגיעו לידי "ישראל היום".
מתברר שתלמידים נחשפים למקצוע "היוקרתי" בערים כמו רמת השרון, הוד השרון והרצליה - ובהיקף נרחב - ופחות בקריית שמונה, צפת, נוף הגליל, טירת כרמל, מגדל העמק, חצור הגלילית וירוחם. זאת למרות המחסור האדיר בפסיכולוגים בשירות הציבורי. הראשונים המשלמים את המחיר על כך הם תושבי הפריפריה.
7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל הגבירו משמעותית את המצוקות הנפשיות בקרב בוגרים וילדים בישראל. מנתוני משרד הבריאות עולה כי חל גידול של כ־30 עד 50 אחוזים במספר המטופלים במרפאות בריאות הנפש ברחבי הארץ. בתוכם - מרכזי החוסן, הפועלים ברובם הגדול בפריפריה הגיאוגרפית (עוטף עזה/נגב מערבי וגבול הצפון), חוו את הזינוק הדרמטי ביותר. דוחות של מבקר המדינה ועמותות בריאות הנפש מעלים כשל חלוקתי עמוק: רוב הפסיכולוגים ואנשי המקצוע הציבוריים והפרטיים מרוכזים במחוזות תל אביב והמרכז.
רבים מהפונים מתמודדים עם פוסט-טראומה בגלל מראות שראו, פגיעת טילים באזור מגוריהם ואפילו בעקבות חשיפה לסרטונים. אחרים מתמודדים עם מציאות כואבת של אובדן קרובי משפחה או בני זוג.
נתונים מטרידים
על פי המספרים, מגמות לימודי הפסיכולוגיה בתיכון, שבכוחן לחשוף את התלמידים לתיאוריות ולמושגים בסיסיים בתחום - קיימות הרבה פחות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. מתוך כ־300 בתי ספר שבהם נלמדת המגמה, 245 שוכנים ביישובים המדורגים בדירוג חברתי-כלכלי 5 ומעלה, הכוללים בין היתר ערים כמו אשדוד, אשקלון, באר שבע ובת ים.
אחד הנתונים המטרידים הוא ששליש מבתי הספר נמצאים בערים וביישובים שמדורגים בדירוג חברתי-כלכלי 8 ומעלה, השמור למספר מועט מאוד של רשויות אמידות. דווקא התלמידים שחוו את המשברים הגדולים ביותר בשנים האחרונות לנוכח המלחמה בדרום ובצפון, והתמודדו עם אובדן, עם פינוי מבתיהם ועם מצוקות נפשיות רבות, לא זוכים להיחשף למקצוע שנחשב לאחד מתחומי העיסוק המהווים סמל סטטוס ומתגמלים מבחינה כלכלית עבור מי שעוסק בכך באופן פרטי.
מפת המגמות
לדברי פרופ׳ מירב חן, פסיכולוגית ודיקנית הפקולטה למדעי החברה והרוח בתל-חי: "לימודי הפסיכולוגיה בתיכון אינם רק עוד מקצוע בחירה ברשימת הבגרויות. הם מהווים כלי קריטי לפיתוח 'אוריינות נפשית' בקרב מתבגרים. זו היכולת לרכוש ידע והבנה ביחס לבריאות הנפש, לזהות מצבי מצוקה ולדעת מתי וכיצד לפנות לקבלת עזרה.
"מחקרים מראים כי בני נוער בעלי אוריינות נפשית גבוהה מפתחים חוסן נפשי רב יותר, פונים לקבלת עזרה מקצועית בשיעורים גבוהים יותר ומסייעים לחבריהם בעת מצוקה. אלא שבישראל של 2026 הזכות לפיתוח חוסן נפשי ומניעה ראשונית דרך מערכת החינוך מחולקת באופן בלתי שוויוני ומקומם. התוצאה היא פרדוקס כואב ובלתי נתפס: דווקא האוכלוסיות והקהילות שמתמודדות עם חשיפה מוגברת, מתמשכת ורב-דורית לאירועי דחק, פינוי, אובדן וטראומה קולקטיבית, הן אלו שמנועות מלקבל את הכלים המדעיים והרגשיים להבנת החוויות הללו".
כשצוללים למפת הרשויות המקומיות שבהן פועלת המגמה, בולטים במיוחד יישובי השרון וגוש דן המבוססים, המדורגים באשכולות סוציו-אקונומיים גבוהים (8–9). יישובים כמו הוד השרון (4 תיכונים), רעננה (5 תיכונים), גבעתיים (3 תיכונים), רמת השרון (3 תיכונים), קריית אונו (3 תיכונים). בכל הערים האלו, ובערים מבוססות נוספות כמו מודיעין, ניתן למצוא מסלול של לימודי פסיכולוגיה כמעט בכל תיכון מוביל, גם ברשויות עם מספר תלמידים מצומצם.
כשיורדים בדירוג, בערי המעמד הבינוני-נמוך הגדולות (אשכול 5), כמו באר שבע, אשדוד ואשקלון, מגמת הלימוד קיימת - אך בקרב האשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים באמת (3-1) המקצוע פשוט נמחק ולא ניתן למצוא בהם את המגמה - אפילו לא בבית ספר אחד.
הערים החרדיות הגדולות - בני ברק, מודיעין עילית ואלעד - נעדרות לחלוטין מהרשימה. כמו כן, מתוך 211 בתי ספר ברשימה, מופיעים רק כ־17 בתי ספר ערביים, בדואיים או נוצריים (למשל: ג'לג'וליה, טייבה, כפר קאסם, נצרת, עכו, רהט), המהווים פחות מ־8% מכלל בתי הספר ברשימה - נתון נמוך משמעותית מחלקם באוכלוסיית התלמידים.
הפער משתקף בציונים
הפער בין המרכז לפריפריה אינו מסתכם רק בעצם קיומה של המגמה, אלא משתקף גם בהיקף התלמידים ובציונים. ביישובים המבוססים, מדובר במגמות המושכות עשרות רבות של תלמידים בכל שכבה, תוך שמירה על נתוני הצלחה גבוהים. כך, למשל, בתיכון רבין בתל מונד נבחנו לא פחות מ־81 תלמידים שרשמו 100% זכאות וממוצע ציונים מרשים של 93. בתיכון הריאלי בחיפה נבחנו 41 תלמידים עם ציון ממוצע של 93, ובתיכון בגין בראש העין הגיעו 82 נבחנים לציון ממוצע של 98.5. לעומת זאת, ככל שיורדים בדירוג הסוציו-אקונומי או מתרחקים למקומות חלשים יותר, כך המגמות הופכות מצומצמות וההישגים צונחים.
ממשרד החינוך נמסר: "בניגוד לנטען, לימודי פסיכולוגיה, במסגרת מגמת מדעי החברה, מתקיימים ביישובי פריפריה גיאוגרפית וחברתית, לצד החברה הערבית והבדואית. בין היתר, פועלת המגמה בטבריה, בית שאן, שדרות, מעלות-תרשיחא, קצרין, דימונה, ערד, אילת ומועצות אזוריות בפריפריה בצפון ובדרום, וכן ברהט, תל שבע וכסיפה. יודגש כי במסגרת האוטונומיה הניהולית של בתי הספר, פתיחה והפעלה של מגמות לימוד נעשות בהתאם לשיקול דעתה של הנהלת בית הספר, למטרות המסגרת החינוכית, ליעדים הפדגוגיים ולביקוש מצד התלמידים. בהתאם לכך, בתי ספר שונים בוחרים למקד את המאמץ בתחומי דעת שונים, ובהם מקצועות מדעיים וטכנולוגיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו