כ-500 מתלמידי החינוך המיוחד בירושלים עלולים שלא להתחיל את שנת הלימודים הקרובה - זאת בשל עיכובים בירוקרטיים של עיריית ירושלים הקשורים לביצוע ועדות זכאות ושליחת תשובות להורים, המכנים את המצב כ"רולטה שתלויה במזל".
על פי המידע שהגיע לידי "היום", מאות הילדים לא עברו עד למועד זה את ועדות הזכאות והאפיון הראשוניות שקובעות האם הם רשאים להשתייך למוסדות מותאמים, ואלה שכן עברו את הוועדות - טרם קיבלו תשובות ושיבוצים למסגרות מטעם העירייה. העיכוב החריג בביצוע הוועדות ובקבלת התשובות אינו מותיר להורים זמן לערער על השיבוצים במידה ויחפצו בכך, להכין את הילדים מראש למסגרת החדשה או להסדיר את השאלת ספרי הלימוד עבור שנת הלימודים הקרובה.
"דבר שלא נראה שנים"
כדי שילד יוכל ללמוד במסגרת חינוך מיוחד בבירה, עליו לעבור ועדת זכאות ואפיון המתקיימת לרוב עד חודשי סוף שנת הלימודים, וקובעת אם הוא עומד בתנאים ואילו התאמות מגיעות לו. אם ההורים מעוניינים לערער על החלטות הוועדה, שאמונה בין היתר על שיבוץ הילד במוסדות החינוכיים, הם רשאים לעשות זאת עד שלושה שבועות מהחלטת הועדה; משמע, בהרבה מקרים ועדות ההשגה מתנהלות בחודשי החופש הגדול.
״בכל שנה העסק הזה עובד יחסית בצורה חלקה", מסביר בכיר בעיריית ירושלים. "אלא שהשנה, אנחנו נמצאים במקום הרבה פחות טוב. ברגעים אלה ממש יש מאות ילדים וילדות שבכלל לא עברו את ועדות הזכאות והאפיון הראשוניות, ואלה שכן לא קיבלו בחלקם תשובות".
כך, כמעט שבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים, המוני הורים ירושלמים לילדים בעלי צרכים מיוחדים לא יודעים אם ילדיהם זכאים בעיניי העירייה להירשם למוסדות מותאמים. "על ערעור, קביעת הסעות והסתגלות למוסדות אני בכלל לא מדבר. זה דבר שלא נראה שנים״, הוא אומר.
"עדיין לא קיבלנו תשובה"
אסנת (שביקשה להתראיין בשם בדוי), אם לשני ילדים בעלי צרכים מיוחדים מדרום העיר, נאלצת להתמודד עם חוסר הוודאות. בעוד שבנה הקטן העולה לכיתה ג׳ ימשיך במסגרת המותאמת בה הוא נמצא מכיתה א׳, בנה הגדול שעולה לכיתה ט׳ ומשתלב, לראשונה, במסגרת לחינוך מיוחד - לא יודע אם בכלל יגיע אליה בתחילת שנת הלימודים הקרובה.
״עד כה הבן הגדול שלי התחנך במסגרת ׳רגילה׳, ובעקבות אבחונים והערכות מחדש החלטנו להעבירו השנה למסגרת מותאמת", היא מספרת. ״אנחנו בני המזל שכבר הגיעו אל הוועדה הראשונה, שהתקיימה בתחילת חודש יוני האחרון. במהלך אותו החודש לא קיבלנו תשובות, ולמרות זאת לא חשבנו שזה דבר שאמור לעורר חשד מסוים. כעת, שבועיים לפני תחילת שנת הלימודים, עדיין לא קיבלנו תשובה ואני מבינה שזו תופעה נרחבת ושאנחנו רק משפחה אחת מני מאות משפחות שמתמודדות עם האירוע הזה״.
״אני חסרת אונים מול הסיטואציה הזו״, היא מוסיפה. ״ברמה הטכנית, בית הספר שאנחנו מקווים שבננו יגיע אליו בכלל לא יודע על קיומו, ואיך נדאג להשאלת ספרי לימוד? ברמה המהותית, אם לכל ילד חשוב לדעת היכן ילמד, על אחת כמה וכמה לילד בעל צרכים מיוחדים. בכל חופש גדול אנחנו יושבים עם הילדים, מסבירים להם על המוסד, לעיתים מגיעים לסיור כדי להרגיע אותם ומדברים עם הצוות. כעת, זה נמנע מאיתנו כי אין לנו מושג אם ולאן הגדול שלנו הולך. זו בדיחה עצובה״.
אסנת כלל לא מעלה על דעתה את האפשרות לערער על החלטת הוועדה, אם וכאשר זו תגיע, בשל לוחות הזמנים הצפופים. ״ביקשנו מסגרת ספציפית שאנחנו יודעים שתוכל להתאים לבן שלנו, ואם לא נקבל אותה אני לא בטוחה שנוכל לערער מפאת דוחק הזמנים״. בדבריה, מעלה חשש נוסף: ״אני בטוחה שהשיבוצים נעשים בחוכמה, בשיקול דעת ובהבנת המורכבות של כל ילד וילדה. אלא שכעת, ברגע שיש לחץ של זמן ומצב של תת-תנאים באגף, אני חוששת שמא השיבוצים יהיו פחות מותאמים לילדים ויותר מותאמים לצרכי המערכת. הרבה פעמים הבירוקרטיה מונעת מלראות את סדר העדיפויות הנכון, שבו הילדים הם בראש ולא האילוצים, המנגנונים או הפיקוח; כרגע, לצערי, נדמה שהבירוקרטיה מנצחת ושהילדים נותרים בתחתית סולם ההעדפות״.
המלחמה כתירוץ?
לדברי הבכיר בעירייה, במסדרונות עיריית ירושלים מציינים שהסיבה הרשמית היא המלחמה, אשר מנעה את כינוס הוועדות הרלוונטיות. אלא, שהוא סבור שמדובר בתירוץ בלבד.
״המלחמה הייתה גם בשנה שעברה וגם לפני שנתיים, ועדיין הצליחו להוציא לפועל את כלל הוועדות, הרישומים וסידורי ההסעות, גם אם בעיכוב קל של שבועיים-שלושה לתוך תחילת שנת הלימודים. בפועל, כבר חצי שנה שאין אצלנו אדם שמאייש את משרת האחראי על החינוך המיוחד במינהל החינוך. לנהל מערך מורכב ומסועף כל כך בלי מנהלת זה פשוט בלתי אפשרי ומובן לכל שזו הסיבה האמיתית לכל הסחבת. כולנו אובדי עצות".
למעשה, לאחר שמנהלת המחלקה עזבה לפני כחצי שנה את תפקידה, נבחרה מנהלת אחרת אשר על פי הנטען הודיעו לה ברגע האחרון כי לא תיכנס לתפקיד. לאחריה אמורה הייתה להיכנס לתפקיד בעלת מקצוע אחרת - אך זו הודיעה בתחילת החודש כי היא מוותרת על המשרה.
על פי מקורות בעירייה, בשל ההבנה כי מדובר בסיטואציה חריגה שמצריכה טיפול יעיל, ביקשו "לגייס" את מנהלת המחלקה שעזבה לפני כחצי שנה, מתוך תפיסה שהיא זו שתוכל להניע את המהלכים במהירות; ואכן, המספר עליו עומדים כעת בעירייה (500 תלמידים) נמוך בהרבה מזה שעמדו עליו לפני שבועיים וממנו חששו כל כך לקראת פתיחת השנה - כ-1,700 תלמידים שלא הגיעו בכלל לוועדות.
הפגיעה במערך ההסעים
בעיה נוספת שמתעוררת בשל העיכוב קשורה, כאמור, בהסעות הילדים למסגרות השונות. מערך ההיסעים הירושלמי עצום, והוא כולל כ-25,000 ילדים בעלי צרכים מיוחדים שמוסעים מדי יום ב-4,000 כלי רכב של העירייה, בתקציב שנתי של 300 מיליון שקלים.
בדרך כלל, ההורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים יודעים עד ה-15 באוגוסט באיזו הסעה משובצים הילדים שלהם ואילו כעת, בשל העובדה שרבים מהם כלל לא עברו את הוועדות, ומי שכן לא בהכרח קיבל תשובה, אין דרך לדעת מי נכלל בכל הסעה ומה המסלול המיועד שלה - כך שהדבר משפיע גם על אלה שכבר קיבלו תשובה, ומאט את התהליך כולו.
המצב הזה נוגע גם למשפחתה של אסנת, שמשוועת לפתרון הולם טרם תחילת שנת הלימודים. ״זה מעסיק אותי מבוקר עד לילה״, היא חותמת בחשש. ״עד כה אני הייתי חלק מהמשפחות ש׳בורכו׳ וקיבלתי עבור הבן הקטן שלי מלווי הסעות מקסימים, מלאכים ממש, שעושים את העבודה שלהם מכל הלב. עם זאת, כרגע אנחנו בסימן שאלה לגבי הבן הגדול שעולה לכיתה ט׳, כיוון שייתכן ויצטרך הסעה אם ישובץ בצד השני של העיר וכאמור, אנחנו עדיין מחכים לאותו השיבוץ. אם זה אכן יהיה המצב, אני בספק שיירשמו אותו לפני החגים ובעצם נטל ההסעות יעבור אלינו, ההורים. אני שומעת הרבה משפחות שמתמודדות עם כאוס בכל הנוגע להסעות, לרישום אליהן, לאופן שבו הן מתקיימות ולנהגים ולמלווים שבהן. המלווים, אשר מקבלים שכר מינימום, נדרשים לטפל באירועים מורכבים בלי תמורה ראויה ולכן גם עוזבים. המצב הזה דורש אתחול מחדש, בעיקר בשביל הילדים שלנו, ואני מקווה שבעיריית ירושלים ישכילו לטפל באירוע בהקדם לפני שהילדים שלנו ישלמו את המחיר״.
תגובות
בהמשך לטענות המועלות בכתבה, בתגובתה הרשמית הודתה עיריית ירושלים כי קיים חוסר-ודאות בכל הקשור למאות תלמידי החינוך המיוחד בעיר. "נכון להיום, 471 תלמידים טרם עברו ועדת אפיון וזכאות, כאשר חלק לא מבוטל מהמקרים הם של ועדות חריגות בעקבות בקשות שהוגשו לאחר המועד שנקבע לכך. לצורך השלמת התהליך מתקיימות במנח״י 36 ועדות שבועיות לאורך השנה, כשבכל ועדה נדונים ענייניהם של כעשרה תלמידים. הוועדות והצוותים המקצועיים המשיכו בעבודתם באופן שוטף וללא קשר לאיוש תפקיד הממונה על החינוך המיוחד. לכן אין בסיס לטענה לפיה איוש המשרה הוא שהוביל לעיכובים המתוארים" כך נמסר מטעם העירייה.
עוד הודו בעירייה כי "אין ספק שהשלמת הוועדות בסמוך לפתיחת שנת הלימודים מייצרת אתגר תפעולי בהסעות, שכן לא ניתן להסדיר הסעה לתלמיד בטרם הסתיים ההליך בעניינו ונקבעה זכאותו לאחר ששובץ למסגרת המתאימה. העירייה וכלל הגורמים פועלים לצמצום הפערים ולהסדרת המענים במהירות האפשרית. אנו רואים בכל ילד עולם ומלואו ועושים ככל האפשר על מנת לצמצם את הפערים ולדאוג לכל ילד למסגרת המתאימה לצרכיו ויכולותיו".
במשרד החינוך התייחסו לטענות והשיבו כי "לקראת שנת הלימודים הקרובה התקיימו במחוז ירושלים כ־10,375 ועדות, וכלל ועדות האפיון והזכאות במועדן הסתיימו. בימים אלה מתקיימות ועדות חריגות עבור תלמידים שקיבלו לכך אישור בהתאם לנהלים. יודגש כי עצם קיום הוועדה אינו מעיד על זכאות לשירותי חינוך מיוחדים או על צורך בשיבוץ במסגרת חינוך מיוחד. יצוין כי שיבוץ התלמידים, בהתאם לזכאות שנקבעה ולבחירת ההורים, הוא באחריות הרשות המקומית על פי דין".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו