"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ארי וליאם עלו מארה"ב וייכנסו למערכת החינוך: "אמרו להנמיך ציפיות, אבל באנו הביתה"

את ההחלטה הסופית לעלות לישראל קיבלה משפחת שפירר לאחר ששהתה בארץ במבצע עם כלביא • "הבנו שישראל היא המקום שבו המשפחה שלנו שייכת", מספרת אם המשפחה קולֵט • ילדיה, בני 10 ו-14 ייכנסו ב-1 בספטמבר לראשונה לבית ספר ישראלי: "אנחנו זורקים את הילדים שלנו ישר פנימה, לטוב ולרע. יהיו קצת דמעות ותסכול - אבל באנו הביתה"

,עודכן
0השמעה
משפחת ספירר. קולט, בעלה טל, והילדים ארי וליאם , באדיבות המשפחה
משפחת ספירר. קולט, בעלה טל, והילדים ארי וליאם. צילום: באדיבות המשפחה

"הגענו מדאלאס, טקסס בגלל מצב העולם כרגע", מספרת קולֵט (Colette) שפירר, שעלתה לפני כשבועיים לישראל יחד עם בעליה טל וילדיה ארי וליאם, בסיוע ארגון "נפש בנפש", משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית קק"ל ו-JNF-USA.
בעלה של קולֵט הוא תושב קטין חוזר, אך עבורה ועבור הילדים מדובר במציאות חדשה לחלוטין.

"היינו בני מזל שגרנו בטקסס, אז המצב שם לא היה גרוע כמו במקומות אחרים, אבל אחרי 7 באוקטובר הרבה דברים השתנו בעולם. המתקפה הייתה עבורנו נקודת מפנה, לא רק כטרגדיה עבור העם היהודי, אלא גם כקריאת השכמה לגבי העולם שבו אנחנו חיים", היא מוסיפה.

משפחת ספירר. קולט, בעלה טל, והילדים ארי וליאם,צילום: באדיבות המשפחה

בני הזוג ביקרו בישראל בחודש יוני 2025, ושהו בארץ במהלך מבצע 'עם כלביא'. אך לדבריה, למרות האזעקות והפיצוצים, הם הרגישו בטוחים. "דווקא שם הרגשנו בטוחים, שלמים ובבית יותר מאי פעם. מוקפים באנשים שלנו ובמדינה שנבנתה עבור העם היהודי", היא אומרת ומוסיפה: "הבנו שישראל היא המקום שבו המשפחה שלנו שייכת. רצינו גם להעניק לילדינו חיים שבהם היהדות היא לא משהו שצריך להגן עליו או להתנצל עליו, אלא פשוט חלק טבעי ממי שהם, דרך השפה, התרבות, הקהילה והחיים כאן. באנו הביתה".

המעבר לישראל לא היה חף מתקלות. בני הזוג תכננו להגיע ל"טיול פיילוט" כבר בחודש ינואר, אך נאלצו לבטל את הגעתם בגלל הדיבורים על מלחמה - שפרצה בסופו של דבר בדיוק כשתכננו להגיע במועד החלופי. בעקבות כך, הם נחתו בישראל היישר אל תוך המציאות המורכבת, כחודש בלבד לפני תחילת שנת הלימודים, כשהם נדרשים להכין את שני בניהם לקראת הכניסה למערכת החינוך הישראלית.

"מערכת החינוך? אמרו לנו להנמיך ציפיות"

המעבר ממסגרת של חינוך יהודי פרטי בארצות הברית לבתי הספר הציבוריים בישראל מלווה בלא מעט סימני שאלה. "קרובת משפחה של בעלי היא מורה, ולמען האמת לא היו לה את הדברים הכי טובים להגיד על מערכת החינוך כאן בהשוואה למה שהורגלנו אליו בארה"ב", מודה קולֵט, "היא אמרה לנו להנמיך את הציפיות שלנו. שמענו בעיקר דברים שליליים - שבעוד שהמתמטיקה בדרך כלל ברמה גבוהה יותר, אנחנו צריכים לצפות לכיתות גדולות הרבה יותר ולמצב לא תמיד מזהיר עם המורים, כי יש מחסור".

למרות האזהרות, משפחת שפירר קיבלה החלטה מודעת שלא לחפש מסגרות אמריקאיות או בתי ספר פרטיים. ארי וליאם ייכנסו לכיתות ד' ו-ט' בהתאמה, בבתי הספר הרגילים. "אנחנו פשוט זורקים את הילדים שלנו ישר פנימה", היא אומרת, "רצינו לטבול אותם מיד במערכת, לטוב ולרע".

משפחת ספירר. קולט, בעלה טל, והילדים ארי וליאם: ""אנחנו פשוט זורקים את הילדים שלנו ישר פנימה. לטוב ולרע",

המטרה: שפה וחברים - לפני הצלחה בלימודים

עבור קולֵט, ההישגים הלימודיים נמצאים כרגע בעדיפות שנייה. "אני חושבת שהחלק החשוב ביותר השנה הוא להתמקד באורח החיים הישראלי ובשפה. כן, בית הספר והלימודים חשובים, אבל לגרום להם להרגיש רצויים זה הדבר המרכזי".

בעוד האב דובר עברית שוטפת, הילדים עוד מתרגלים. "השפה תהיה בעיה בהתחלה", אומרת קולֵט, "תקופת המעבר היא בהחלט משהו שאנחנו מודאגים לגביו. אנחנו יודעים שכנראה יהיו קצת דמעות בהתחלה ותסכול. נצטרך לפעול רבות למען הילדים שלנו כדי לוודא שהם מקבלים את המשאבים שהם צריכים כדי להיות באולפן (לחזק את העברית) ועזרה נוספת עם שיעורי הבית".

הילדים עצמם מגיעים עם תחושות מעורבות. לדברי קולֵט, הבן הצעיר מתמודד עם השינוי בקלות רבה יותר, "זורם" ונעזר באהבתו לכדורגל כדי להשתלב ולהכיר חברים. לעומתו, הבן הבכור, שמנגן בתופים, מתוח יותר לקראת תחילת השנה. "הוא מתוח יותר בגלל השפה, לא בגלל שזה בית ספר חדש", היא מסבירה, "הוא יצטרך לעמוד בקצב הלימודים תוך כדי ניסיון לתקשר, כך שזה פחות עניין של המעבר עצמו, אלא יותר העובדה שזו שפה חדשה, ומציאת 'האנשים שלו' היא חשובה מאוד".

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר