100 מיליארד שקלים: היכן מושקע תקציב הענק של משרד החינוך?

מה הייתם עושים עם למעלה מ-100 מיליארד שקלים בשנה? תקציב משרד החינוך לשנת 2026 חצה את רף 100 מיליארד השקלים, אך המערכת מדשדשת על רקע מחסור חמור במורים, וירידה בציונים במבחנים הארציים והבינלאומיים. נראה כי ההשקעה מתבצעת במקומות שאינם רלוונטיים, וכי על ראשי משרד החינוך והאוצר לבחון מחדש את סדרי העדיפויות בתקציב.

במערכת החינוך לומדים כ-2.4 מיליון תלמידים. נתון המייצג תקציב ממוצע של למעלה מ-40,000 שקלים בשנה לכל תלמיד, בהתבסס על היקף התקציב הכולל. זה כמעט כמו חינוך פרטי, אלא שהחינוך בישראל רחוק מלהיות כזה. נכון, יש גם בתי ספר מעולים, שכבת תלמידים הישגיים שמשתתפים בתחרויות אבל רוב המערכת בינונית ומטה. לכאורה, סכומים אלו היו אמורים למצב את מערכת החינוך הישראלית בשורה הראשונה של מדינות ה-OECD.

אולם, המציאות בשטח מציירת תמונה שונה לגמרי: כיתות צפופות, מחסור כרוני באנשי צוות, פערים חברתיים עמוקים ושיעור גבוה של הורים הנאלצים לשלם אלפי שקלים נוספים מעבר לחוק לימוד חובה. ההשקעה האדירה פשוט לא באה לידי ביטוי באיכות החינוך שהילדים שלנו מקבלים.

20 מיליארד שקלים מושקעים בחינוך מיוחד, שמתמודד עם מחסור במסגרות, מורות, אנשי טיפול, סייעות ועוד. 11.5 מיליארד לגני הילדים (3-6), 27 מיליארד ליסודי ולחטיבות ביניים, ו-15 מיליארד לתיכונים. 6 מיליארד שקלים מושקעים בתוכניות לאומיות כמו בית ספר של החופש הגדול, שעות תגבור לבגרות, נוער בסיכון תכניות במדע וטכנולוגיה ותוכניות נוספות.

כדי להבין את הפער העמוק, יש לצלול אל תוך נתוני התקציב. הנתח המרכזי של התקציב - למעלה מ-70% - מופנה בראש ובראשונה לשכר עובדי ההוראה: מורים, גננות, מנהלים ופיקוח. הגננות והמורים ביסודי ובחטיבות הביניים, מועסקים על ידי המדינה ועלות שכרם עומד על שווי של 25 מיליארד שקל בשנה. מורי התיכונים מועסקים בידי הרשויות המקומיות ורשתות החינוך באמצעות תקציבים המועברים ממשרד החינוך - שעלות השכר העקיף שלו מגיעה ל-46 מיליארד שקלים בשנה. רפורמות השכר אמנם היו הכרחיות, אך חלק ניכר מהמשאבים נשחק במנגנון בירוקרטי מנופח שאינו מגיע לכיתות הלימוד. 

"הסיפור האמיתי של מערכת החינוך הוא לא כמה כסף יש בה, אלא איך הוא מנוצל. 100 מיליארד שקלים זה תקציב עתק, אבל כשהמערכת מנוהלת בצורה כל כך ריכוזית, התוצאה היא בזבוז משווע, חוסר יעילות, ובעיקר, אי שוויון עצום." טוען טל לוריא, מומחה למדיניות חינוך, מייסד ארגון מורים מובילים שינוי מחבר הספר "עד הילדים". "הריכוזיות הזו גם מייצרת חוסר שוויון מובנה: הממלכתי דתי מקבל יותר מהחילוני, שמקבל יותר מהערבי, שמקבל יותר מהחרדי הפרטי שלא ברור למה הוא מקבל. ובינתיים מי שנפגע הם התלמידים מהפריפריה החברתית והגאוגרפית, בעוד רשויות חזקות מצליחות והורים עשירים מצליחים להשלים את הפערים", אמר לוריא.

עוד הוסיף לוריא, שאת התקציב הממשלתי היה משקיע ישירות בבית הספר שבו ההורים בחרו לשים את ילדם. עסקה בתקציב כיחידת "סל תלמיד" גמישה ושקופה בניהול ישיר של מנהלי בתי הספר, תוביל לשתי תוצאות מרכזיות: התייעלות והגברת התחרותיות במערכת, לצד שוויון אמיתי המבטיח שהמשאבים יגיעו במלואם ישירות לתלמיד. ברגע שהכוח יעבור לשטח, נראה הרבה פחות בירוקרטיה והרבה יותר חינוך.

כאמור, מיליארדים נוספים זורמים אל "תכניות לאומיות", רפורמות מתחלפות ומיזמים פדגוגיים שמקורם בהחלטות שרים מתחלפים. כל שר שנכנס מביא עמו חזון חדש ומשיק פרויקט בעלות גדולה. אלא שמהר מאוד התכניות הללו ננטשות לטובת "הרפורמה הבאה", והכסף הרב שהושקע בהן יורד לטמיון.

כסף קטן שהוא כסף גדול

משרד החינוך מחויב עקרונית לדווח על כל שקל מכספי הציבור, אבל הצצה אל דוחות ההוצאות שלו - המונים עשרות אלפי סעיפים - חושפת תמונה מורכבת: לצד הוצאות מוצדקות והכרחיות כמו הסעות ותמיכה בתלמידים, מתגלים לא מעט "בזבוזים" קטנים שמצטברים יחד לסכומי עתק.

התחום הבעייתי ביותר למעקב הוא הוצאות היועצים. כך למשל, בשנת 2025 הוציא משרד החינוך כ-170 מיליון שקלים על השירות הפסיכולוגי-חינוכי לרכישת שירותי מומחים, ובחסות המלחמה שילם מיליונים נוספים על ייעוץ וציוד - לעיתים ללא מכרז.

מעבר לכך, המשרד מתנהל כספק של מוצרים מגוונים: הוא מזמין הכל מהכל - החל מעטים, מדפסות, חלב ומוצרי כתיבה ועד לאקדחים ומיקרוגל. במקביל, מיליונים נשפכים על ועדות ומחקרים ששוכבים שנים במגירה בלי לייצר שום שינוי, בזמן שפעולות פשוטות כמו תמלול ממשיכות להיות מתוקצבות על חשבוננו, אף על פי שאפשר לבצע אותן בקלות ובחינם באמצעות בינה מלאכותית.

ממשרד החינוך נמסר: "תקציב החינוך הוא מהגדולים בתקציב המדינה, משום שמערכת החינוך היא מהמערכות הציבוריות הגדולות בישראל, יותר משני מיליון תלמידים, 200 אלף עובדי הוראה ואלפי בתי ספר וגני ילדים ברחבי הארץ. התקציב הזה מממן, בין השאר, שכר ושעות הוראה, חינוך מיוחד, הסעות, אבטחה, הזנה ומענים רגשיים וחברתיים". במשרד החינוך הסבירו כי "התקציב משמש גם להובלת מהלכי עומק פדגוגיים בתחומי המדעים והמתמטיקה, הבינה המלאכותית, הזהות והמורשת היהודית, וכן מושקע לחינוך בלתי פורמלי, נוער בסיכון, פעילות בחירום ומסגרות בחופשות, שבהן משתתפים בקיץ הנוכחי לבדו כוללים יותר ממיליון תלמידים".

עוד הוסיפו כי "במערכת בהיקף כזה מתבצעות מדי שנה עשרות אלפי פעולות רכש. כל הוצאה נבחנת ומאושרת בכפוף לבקרה קפדנית של החשבות והלשכה המשפטית ולהליכי הרכש המחייבים. הצגת הוצאה בודדת במנותק מהצורך ומההקשר שבמסגרתם אושרה, וניסיון להשליך ממנה על ניהול תקציבה של המערכת, מייצרים תמונה מוטה ומטעה".