המספרים שמדאיגים את מערכת החינוך: כך הסמארטפון משתלט על התלמידים

הנתונים המבהילים והתוכנית להפחתת השימוש במכשירי סמארטפון בקרב תלמידים: כל תלמיד חמישי (18%) מעיד כי לעיתים קרובות הוא שוכח או לא מבצע משימות כי "היה עסוק בסמארטפון". כך עולה מסקר שנערך בקרב אלפי תלמידים של רשת אורט שבדק שימוש בסמארטפון ובמסכים, ואת השלכותיהם על מידת הקשב של התלמידים. הסקר גם מציף השלכות נפשיות ורגשיות עמוקות: 22% מהתלמידים (כמעט כל תלמיד חמישי) חשים חוסר שקט ממשי כשהמכשיר אינו בהישג ידם. כמו כן, 10% מבני הנוער מדווחים על קושי ממשי להתרכז בלמידה ובכתיבת עבודות בשל הדחף להשתמש בסמארטפון.

99% מהתלמידים ברשת אורט מחזיקים בסמארטפון משלהם. התלמידים נשאלו מתי קיבלו את מכשיר הסמארטפון האישי הראשון בחייהם: 14% עוד לפני בית הספר היסודי, 37% כבר בכיתה א'-ב', 34% קיבלו אותו שנתיים לאחר מכן (ג'-ד'), רק 9% קיבלו אותו בכיתה ה'-ו'. 5% בלבד קיבלו סמארטפון רק כשכבר היו בחטיבת הביניים.

להילחם על הקשב של התלמידים והמורים

רשת אורט, בשיתוף תנועת "מהפכת הקשב", החליטו להילחם על הקשב של התלמידים והמורים. המטרה היא להפחית את השימוש בסמארטפון ובמסכים ולהתמודד עם אתגרי הסחות הדעת הדיגיטליות. כל בית ספר בוחר את הדרך שלו - גיבוש אמנות בית ספריות המגדירות מתי וכיצד משתמשים בסמארטפון, סדנאות רגשיות וגם עיצוב מחדש של כיתות הלמידה.

הסקר, שנערך בקרב כ־2,500 תלמידי רשת אורט, חושף תמונה מטרידה של עומק התלות הדיגיטלית. 71% מהתלמידים מעריכים שהם מבלים יותר מ־5 שעות בכל יום מול הסמארטפון, כאשר 43% מהתלמידים מעידים שהם מבלים יותר מ־8 שעות ביום מול מסכים (כולל טלוויזיה, מחשב וכדומה). 55% השיבו כי השימוש העיקרי שלהם במכשיר הוא הרשתות חברתיות (טיקטוק, אינסטגרם, ווטסאפ ועוד). שליש מבני הנוער (32%) מודים כי הם עושים שימוש בסמארטפון למשך זמן ארוך יותר מאשר תכננו.

עד כמה הם "מכורים"? 22% מבני נוער העידו שהם משתמשים בסמארטפון בזמן שהם מבלים עם חברים או נמצאים באירועים חברתיים. שליש (33%) מודים כי הם מעדיפים להסיח את דעתם בסמארטפון כדי להימנע מהתמודדות עם רגשות לא נעימים. מה זה נותן להם? 39% העידו כי השימוש שלהם במסך עוזר להם להרגיש טוב יותר.

"אנחנו מזהים פגיעה בקשב, בבריאות הנפשית, ביחסים הבין־אישיים, ולעיתים גם החרפה של קיטוב וניתוק מהעולם האמיתי", מסביר מנכ"ל רשת אורט רז פרויליך. "תפקידנו כרשת חינוכית הוא ללמד את בני הנוער לשלוט בטכנולוגיה, ולא להיות מנוהלים על ידה. לכן יצאנו לפיילוט של תהליך הגברת הקשב, בשיתוף פעולה עם תנועת מהפכת הקשב. מכל בית ספר שמשתתף בתוכנית אנחנו מבקשים מחויבות אמיתית - מינוי גורם מוביל שילווה את התהליך, השתתפות ההנהלה והצוות במפגשי הלמידה המשותפים, ומיפוי שיטתי של המצב הקיים אצל תלמידים, מורים והורים. בהמשך לכך, כל בית ספר בונה תוכנית התערבות אשר מתאימה לקהילה שלו, כי אנחנו מאמינים שההנהלה המקומית מכירה הכי טוב את הצרכים של בית הספר שלה".

גם המורים צריכים ללמוד איך זה בלי סלולר

לדבריו, מדובר במהלך לא פשוט: "הורים רבים, ובצדק, רוצים לדעת שהילד שלהם זמין להם בכל רגע, וזו התנגדות טבעית שאנחנו צריכים לכבד ולעבוד מולה, לא נגדה. בדיוק בגלל זה התהליך חייב להיות בשותפות עם הקהילה, אחרת זה לא יחזיק מעמד מעבר לכותלי בית הספר. מדובר בתהליך של שנה וחצי, כי שינוי אמיתי בתרבות בית ספרית דורש זמן, אמון והדרגתיות. אבל המשמעות שלו חורגת מגבולות בית הספר הבודד, אנחנו רואים בהגברת הקשב תרומה של ממש לחוסן ולאחדות של החברה הישראלית כולה".

אסף בנר, מנכ"ל תנועת מהפכת הקשב מסביר: "מהפכת הקשב היא ארגון לשינוי חברתי הפועל לוודא כי התועלות בשימוש בטכנולוגיה יעלו על החסרונות והסיכונים הטמונים בשימוש לא מאוזן". לדבריו, הפעולה המשותפת שלנו עם המנהלים של הרשת אם בליווי עומק של תהליכי הוצאת טלפונים, ואם בתהליכים חינוכיים מהווה מעשה חלוצי לכל התיכונים בארץ למימוש המגמה העולמית לקידום שימוש מיטיב במסכים".