החופש הגדול ארוך מדי? התשובה מפתיעה מאוד

כל הורה ישראלי שסופר ימים עד לתחילת ספטמבר מכיר את התחושה: החופש הגדול נמתח ונמתח, הקייטנות לילדים קצרות מדי אפילו למחיר המופרז שהן עולות וכל המשפחה מטפסת על הקירות במאמץ לשרוד את הקיץ בלי להתגרש מהאישה, מהאיש ובעיקר מהילדים. אבל התחושה הזו לא ממש ייחודית לישראל – היא רק מגיעה כאן בפורמט שונה מזה שנהוג ברוב אירופה.

האם יש יותר מדי חופש בישראל?

לפי חישוב על בסיס לוח החופשות של משרד החינוך לשנת הלימודים תשפ"ז, מספר ימי הלימודים הפוטנציאליים שבהם תלמידי ישראל לא יילכו לבתי הספר בשנה"ל הקרובה הוא 38 למוסדות שבהם לומדים שישה ימים בשבוע. מספר ימי הלימוד הפוטנציאליים ה"מבוזבזים" למוסדות שלומדים חמישה ימים בשבוע יהיה 30. סה"כ, בתוספת 62 ימי החופש הגדול לבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים ו-72 ימים לתיכונים, וחישוב מוערך של מספר השבתות בשנה"ל, ילמדו ילדי ישראל בין 177 ל-230 ימים סה"כ, כאשר המספר הנמוך ביותר הוא לתיכוניסטים שלומדים 5 ימים בשבוע והגבוה ביותר לתלמידי יסודי שלומדים 6 ימים בשבוע.

בהשוואה למדינות ה-OECD, מספר שעות הלימוד המחויבות בשנת לימודים בישראל הוא הרבה מעל הממוצע – יותר מ-900, בעוד הממוצע הוא מעט מעל 800; מספר ימי הלימוד בבתי הספר היסודיים בארץ הוא הגבוה ביותר ב-OECD – משרד החינוך מורה על לפחות 221, לעומת מספרים כמו 162 בצרפת, 180 בארה”ב ובלוקסמבורג וממוצע של 185.

החלוקה היא הבעיה

אם כן, במספר ימי הלימוד אנחנו ממש לא בעייתיים – להיפך. הבעיה היא החלוקה של הימים האלה:

מספר שבועות הלימודים אצלנו נמוך מברוב המדינות – 36.5 לעומת ממוצע של 38. החופש הגדול אצלנו אורך כ-9 שבועות בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים ומעל 10 שבועות בתיכונים. בדנמרק, הולנד ואוסטריה החופשה הארוכה ביותר נמשכת כ-6.5 שבועות, בשוודיה וצרפת כ-7.5 שבועות ובאוסטריה ולוקסמבורג כ-8.5 שבועות.

יש גם מדינות אחרות שבהן יש חופש גדול ארוך מאוד – למשל, בלטביה הוא נמשך כ-13 שבועות. למעשה, אנחנו קרובים מאוד לממוצע האורך של החופש בכלל מדינות ה-OECD – אך במבט מקרוב ניתן לראות שכל המדינות שבהן החופש הגדול ארוך יותר מאצלנו משתרכות הרחק מאחור במספר ימי הלימוד הכללי.

ההבדל העיקרי בין ישראל לשאר מדינות ה-OECD טמון בחלוקה: אצלנו יש 9 חופשות בשנה (ראש השנה, יום כיפור, סוכות, חנוכה, פורים, פסח, יום העצמאות, ל"ג בעומר ושבועות, ובשנה"ל הקרובה גם בחירות). בשאר מדינות ה-OECD ימי החופש מתחלקים בין 3-4 חופשות מרוכזות, כאשר בכל המדינות עם חופש גדול דומה לשלנו או ארוך יותר המספר עומד על 3, למעט סלובניה, רומניה, אסטוניה, וליטה שבהן הוא עומד על 4. באיסלנד, ספרד, בולגריה, הונגריה, יוון ואיטליה יש רק 2 חופשות במהלך שנה"ל.

שיטות להורדת לחץ החופשות

בנוסף לחלוקה הכללית, ישנם "טריקים" אחרים שמאפשרים למדינות שמיישמות אותן להפחית את תופעות הלוואי של יציאה וחזרה מחופשות.

בגרמניה, למשל, הממשלה הפדרלית מתאמת בין המדינות את מועדי החופשות בשיטה של "חופשות מדורגות", שבה כל אזור יוצא לחופשה ביום או שבוע אחר, כדי לפזר את העומס על הכבישים ועל אתרי התיירות ולא להציף את כולם באותו שבוע בדיוק.

גם בצרפת קיימת שיטת פיזור רשמית: המדינה מחולקת לשלושה אזורים (A, B ו-C) שיוצאים לאותן חופשות בשבועות שונים, כדי למנוע גודש תיירותי ותחבורתי בכל הארץ בו-זמנית.

בשורה התחתונה, אורכו של החופש הגדול בישראל לא שונה משמעותית מבשאר העולם. ההבדל העיקרי בינינו לבין מדינות אחרות הוא חלוקת החופשות ביתר השנה, ושינוי מועדי היציאה והחזרה בין אזורים כדי שלא כל הכבישים והחופים יתמלאו באותו יום.