"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החופש הגדול ארוך מדי? התשובה מפתיעה מאוד

בניגוד לטענות הישראליות, אנחנו לא המדינה עם החופש הכי ארוך בין שנות לימודים. אפילו לא קרוב לזה • אז מה גורם לתחושה הזו כאילו שלילדים ולנוער פה יש יותר מדי זמן חופשי?

,עודכן
0השמעה
ילדים בבריכה בחופש הגדול , אורן בן חקון
ילדים בבריכה בחופש הגדול. צילום: אורן בן חקון

כל הורה ישראלי שסופר ימים עד לתחילת ספטמבר מכיר את התחושה: החופש הגדול נמתח ונמתח, הקייטנות לילדים קצרות מדי אפילו למחיר המופרז שהן עולות וכל המשפחה מטפסת על הקירות במאמץ לשרוד את הקיץ בלי להתגרש מהאישה, מהאיש ובעיקר מהילדים. אבל התחושה הזו לא ממש ייחודית לישראל – היא רק מגיעה כאן בפורמט שונה מזה שנהוג ברוב אירופה.

האם יש יותר מדי חופש בישראל?

לפי חישוב על בסיסלוח החופשות של משרד החינוך לשנת הלימודים תשפ"ז, מספר ימי הלימודים הפוטנציאליים שבהם תלמידי ישראל לא יילכו לבתי הספר בשנה"ל הקרובה הוא 38 למוסדות שבהם לומדים שישה ימים בשבוע. מספר ימי הלימוד הפוטנציאליים ה"מבוזבזים" למוסדות שלומדים חמישה ימים בשבוע יהיה 30. סה"כ, בתוספת 62 ימי החופש הגדול לבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים ו-72 ימים לתיכונים, וחישוב מוערך של מספר השבתות בשנה"ל,ילמדו ילדי ישראל בין 177 ל-230 ימים סה"כ, כאשר המספר הנמוך ביותר הוא לתיכוניסטים שלומדים 5 ימים בשבוע והגבוה ביותר לתלמידי יסודי שלומדים 6 ימים בשבוע.

בלוז לחופש

בהשוואה למדינות ה-OECD, מספר שעות הלימוד המחויבות בשנת לימודים בישראל הוא הרבה מעל הממוצע – יותר מ-900, בעוד הממוצע הוא מעט מעל 800; מספר ימי הלימוד בבתי הספר היסודיים בארץ הואהגבוה ביותר ב-OECD– משרד החינוך מורה על לפחות 221, לעומת מספרים כמו 162 בצרפת, 180 בארה”ב ובלוקסמבורג וממוצע של 185.

החלוקה היא הבעיה

אם כן, במספר ימי הלימוד אנחנו ממש לא בעייתיים – להיפך. הבעיה היא החלוקה של הימים האלה:

מספר שבועות הלימודים אצלנו נמוך מברוב המדינות – 36.5 לעומת ממוצע של 38. החופש הגדול אצלנו אורך כ-9 שבועות בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים ומעל 10 שבועות בתיכונים. בדנמרק, הולנד ואוסטריה החופשה הארוכה ביותר נמשכת כ-6.5 שבועות, בשוודיה וצרפת כ-7.5 שבועות ובאוסטריה ולוקסמבורג כ-8.5 שבועות.

יש גם מדינות אחרות שבהן יש חופש גדול ארוך מאוד – למשל, בלטביה הוא נמשך כ-13 שבועות. למעשה, אנחנו קרובים מאוד לממוצע האורך של החופש בכלל מדינות ה-OECD – אך במבט מקרוב ניתן לראות שכל המדינות שבהן החופש הגדול ארוך יותר מאצלנו משתרכות הרחק מאחור במספר ימי הלימוד הכללי.

ההבדל העיקרי בין ישראל לשאר מדינות ה-OECD טמון בחלוקה: אצלנו יש 9 חופשות בשנה (ראש השנה, יום כיפור, סוכות, חנוכה, פורים, פסח, יום העצמאות, ל"ג בעומר ושבועות, ובשנה"ל הקרובה גם בחירות). בשאר מדינות ה-OECD ימי החופש מתחלקים בין 3-4 חופשות מרוכזות, כאשר בכל המדינות עם חופש גדול דומה לשלנו או ארוך יותר המספר עומד על 3, למעט סלובניה, רומניה, אסטוניה, וליטה שבהן הוא עומד על 4. באיסלנד, ספרד, בולגריה, הונגריה, יוון ואיטליה יש רק 2 חופשות במהלך שנה"ל.

שיטות להורדת לחץ החופשות

בנוסף לחלוקה הכללית, ישנם "טריקים" אחרים שמאפשרים למדינות שמיישמות אותן להפחית את תופעות הלוואי של יציאה וחזרה מחופשות.

בגרמניה, למשל, הממשלה הפדרלית מתאמת בין המדינות את מועדי החופשות בשיטה של "חופשות מדורגות", שבה כל אזור יוצא לחופשה ביום או שבוע אחר, כדי לפזר את העומס על הכבישים ועל אתרי התיירות ולא להציף את כולם באותו שבוע בדיוק.

גם בצרפת קיימת שיטת פיזור רשמית: המדינה מחולקת לשלושה אזורים (A, B ו-C) שיוצאים לאותן חופשות בשבועות שונים, כדי למנוע גודש תיירותי ותחבורתי בכל הארץ בו-זמנית.

בשורה התחתונה, אורכו של החופש הגדול בישראל לא שונה משמעותית מבשאר העולם. ההבדל העיקרי בינינו לבין מדינות אחרות הוא חלוקת החופשות ביתר השנה, ושינוי מועדי היציאה והחזרה בין אזורים כדי שלא כל הכבישים והחופים יתמלאו באותו יום.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר