סטודנטים. צילום: דודו גרינשפן

מחקר חדש חושף: 1 מכל חמישה סטודנטים מפתח תלות בבינה מלאכותית

המחקר מצא כי דווקא מי שמיומן יותר בכלי בינה מלאכותית נוטה להסתמך עליהם יותר • הקשר המפתיע - גם לבקשת עזרה מחברים וממרצים

[object Object]

מבקשים עזרה מחברים או ממרצים? ייתכן שאתם גם נוטים יותר לפתח תלות בבינה מלאכותית. מחקר ישראלי חדש מגלה כי אחד מכל חמישה סטודנטים מפתח תלות בכלי AI - וככל שרמת המיומנות בהם עולה, כך גוברת הנטייה להסתמך עליהם. מה עומד מאחורי התופעה?

הבינה המלאכותית והצ'אטים השונים הפכו בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מחיי הסטודנטים. הכלים הללו כבר נטמעו עמוק בעולם האקדמי, אך לצד היתרונות הברורים, הם עלולים גם ליצור תלות מופרזת.

הדור הבא של ג'מיני כבר כאן %2F%2F גוגל

מחקר חדש שנערך על ידי ד"ר הילית מייזל, ד"ר מאיה קלמן הלוי, ד"ר מירי שריד וד"ר רוני טוטיאן מהחוג לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי, בחן את הגורמים המובילים לתלות של סטודנטים בבינה מלאכותית במהלך לימודיהם.

הממצאים מצביעים על תמונה מורכבת: ככל שהסטודנטים מיומנים יותר בשימוש בכלי AI, כך עלולה לגדול נטייתם להסתמך עליהם. עם זאת, הגורם המכריע אינו טכנולוגי בלבד, אלא קשור גם למאפיינים אישיים ופסיכולוגיים - כמו משמעת עצמית, ביטחון עצמי ומסוגלות ללמידה עצמאית.

במחקר השתתפו 478 סטודנטים מאוניברסיטאות וממכללות ברחבי הארץ, ונמצאו ארבעה דפוסי למידה שונים. אחד הממצאים הבולטים עלה מהשוואה בין שתי קבוצות של סטודנטים בעלי שליטה גבוהה בכלי AI: כשליש מהמשתתפים (32.6%) השתמשו בבינה מלאכותית באופן מבוקר, תוך שמירה על הרגלי למידה טובים, ניהול זמן יעיל ומסוגלות עצמית גבוהה. מנגד, 18.4% - כמעט כל סטודנט חמישי - נשענו על הכלים במידה רבה יותר ואף דיווחו על תלות רגשית בהם. קבוצה זו התאפיינה בהרגלי למידה פחות טובים, ניהול זמן לקוי ומסוגלות עצמית נמוכה.

סטודנטים בקמפוס אקדמיית תל חי (ארכיון), צילום: ללא

"סטודנטים בעלי ביטחון ביכולת החשיבה שלהם וביכולתם להשתמש בבינה המלאכותית באופן מושכל, חשים פחות צורך להישען עליה בצורה עיוורת", מסבירה ד"ר מירי שריד, ראש החוג לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי. לדבריה, נמצא קשר מובהק בין נטייה כללית לבקשת עזרה, מחברים וממרצים, לבין מידת התלות בבינה מלאכותית. "כאשר לסטודנט מיומן קל ונוח להעביר למערכת מטלות אקדמיות, הוא עלול לוותר מהר מדי על החשיבה העצמאית. בקשת העזרה מפסיקה להיות כלי תומך והופכת לקיצור דרך עוקף חשיבה, שמייצר תחושת הצלחה רגעית אך עלול לפגוע ביכולת האקדמית בטווח הארוך".

עוד מציינת ד"ר שריד כי למרות רמות שליטה דומות בכלים, קיימים פערים משמעותיים במידת התלות. "סטודנטים עם תלות נמוכה הציגו ביטחון גבוה יותר ביכולתם להתמודד עם משימות, לצד הרגלי למידה טובים והתמדה. איכות השימוש ב-AI אינה תלויה רק במיומנות הטכנולוגית, אלא גם - ואולי בעיקר, במאפיינים אישיים כמו מסוגלות עצמית והרגלי למידה. ככל שהכלי נתפס כקל ויעיל יותר, כך גוברת הנטייה להעביר אליו את מרכז הכובד של הלמידה על חשבון עבודה עצמאית".

שתי קבוצות נוספות במחקר התאפיינו ברמות שליטה בינוניות או נמוכות ב-AI ובהתאם גם ברמת הסתמכות נמוכה יותר. המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת הבינלאומי Education Sciences, ובסיומו ממליצים החוקרים על שני צעדים מרכזיים: התאמת שיטות ההערכה כך שיבחנו את תהליך החשיבה ולא רק את התוצר הסופי, ושילוב שיטתי של מיומנויות למידה עצמאית - ובהן ניהול זמן, התמדה וחיזוק הביטחון העצמי האקדמי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...