"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר חדש חושף: 1 מכל חמישה סטודנטים מפתח תלות בבינה מלאכותית

המחקר מצא כי דווקא מי שמיומן יותר בכלי בינה מלאכותית נוטה להסתמך עליהם יותר • הקשר המפתיע - גם לבקשת עזרה מחברים וממרצים

,עודכן
0השמעה
סטודנטים  , המכללה האקדמית גליל מערבי
סטודנטים. צילום: המכללה האקדמית גליל מערבי

מבקשים עזרה מחברים או ממרצים? ייתכן שאתם גם נוטים יותר לפתח תלות בבינה מלאכותית. מחקר ישראלי חדש מגלה כי אחד מכל חמישה סטודנטים מפתח תלות בכלי AI - וככל שרמת המיומנות בהם עולה, כך גוברת הנטייה להסתמך עליהם. מה עומד מאחורי התופעה?

הבינה המלאכותית והצ'אטים השונים הפכו בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מחיי הסטודנטים. הכלים הללו כבר נטמעו עמוק בעולם האקדמי, אך לצד היתרונות הברורים, הם עלולים גם ליצור תלות מופרזת.

הדור הבא של ג'מיני כבר כאן // גוגל

מחקר חדש שנערך על ידי ד"ר הילית מייזל, ד"ר מאיה קלמן הלוי, ד"ר מירי שריד וד"ר רוני טוטיאן מהחוג לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי, בחן את הגורמים המובילים לתלות של סטודנטים בבינה מלאכותית במהלך לימודיהם.

הממצאים מצביעים על תמונה מורכבת: ככל שהסטודנטים מיומנים יותר בשימוש בכלי AI, כך עלולה לגדול נטייתם להסתמך עליהם. עם זאת, הגורם המכריע אינו טכנולוגי בלבד, אלא קשור גם למאפיינים אישיים ופסיכולוגיים - כמו משמעת עצמית, ביטחון עצמי ומסוגלות ללמידה עצמאית.

במחקר השתתפו 478 סטודנטים מאוניברסיטאות וממכללות ברחבי הארץ, ונמצאו ארבעה דפוסי למידה שונים. אחד הממצאים הבולטים עלה מהשוואה בין שתי קבוצות של סטודנטים בעלי שליטה גבוהה בכלי AI: כשליש מהמשתתפים (32.6%) השתמשו בבינה מלאכותית באופן מבוקר, תוך שמירה על הרגלי למידה טובים, ניהול זמן יעיל ומסוגלות עצמית גבוהה. מנגד, 18.4% - כמעט כל סטודנט חמישי - נשענו על הכלים במידה רבה יותר ואף דיווחו על תלות רגשית בהם. קבוצה זו התאפיינה בהרגלי למידה פחות טובים, ניהול זמן לקוי ומסוגלות עצמית נמוכה.

אחד מכל חמישה סטודנטים מפתח תלות בכלי AI,צילום: AFP

"סטודנטים בעלי ביטחון ביכולת החשיבה שלהם וביכולתם להשתמש בבינה המלאכותית באופן מושכל, חשים פחות צורך להישען עליה בצורה עיוורת", מסבירה ד"ר מירי שריד, ראש החוג לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי. לדבריה, נמצא קשר מובהק בין נטייה כללית לבקשת עזרה, מחברים וממרצים, לבין מידת התלות בבינה מלאכותית. "כאשר לסטודנט מיומן קל ונוח להעביר למערכת מטלות אקדמיות, הוא עלול לוותר מהר מדי על החשיבה העצמאית. בקשת העזרה מפסיקה להיות כלי תומך והופכת לקיצור דרך עוקף חשיבה, שמייצר תחושת הצלחה רגעית אך עלול לפגוע ביכולת האקדמית בטווח הארוך".

ד"ר מירי שריד,צילום: ניר גטמון

עוד מציינת ד"ר שריד כי למרות רמות שליטה דומות בכלים, קיימים פערים משמעותיים במידת התלות. "סטודנטים עם תלות נמוכה הציגו ביטחון גבוה יותר ביכולתם להתמודד עם משימות, לצד הרגלי למידה טובים והתמדה. איכות השימוש ב-AI אינה תלויה רק במיומנות הטכנולוגית, אלא גם - ואולי בעיקר, במאפיינים אישיים כמו מסוגלות עצמית והרגלי למידה. ככל שהכלי נתפס כקל ויעיל יותר, כך גוברת הנטייה להעביר אליו את מרכז הכובד של הלמידה על חשבון עבודה עצמאית".

שתי קבוצות נוספות במחקר התאפיינו ברמות שליטה בינוניות או נמוכות ב-AI ובהתאם גם ברמת הסתמכות נמוכה יותר. המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת הבינלאומי Education Sciences, ובסיומו ממליצים החוקרים על שני צעדים מרכזיים: התאמת שיטות ההערכה כך שיבחנו את תהליך החשיבה ולא רק את התוצר הסופי, ושילוב שיטתי של מיומנויות למידה עצמאית - ובהן ניהול זמן, התמדה וחיזוק הביטחון העצמי האקדמי.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר