טיקטוק (אילוסטרציה). צילום: Gemini

שיעור פרטי ב-60 שניות: כך כובשים המורים את מסכי הטיקטוק

מורים רבים מעבירים את זירת הפעילות שלהם לרשתות החברתיות וגורפים מיליוני צפיות • למרות ההצלחה המסחררת של סרטוני ה-60 שניות במתמטיקה ובאנגלית, "מורי הטיקטוק" ובכירי משרד החינוך מסכימים פה אחד: זהו כלי עזר מצוין להנגשת חומר ולהורדת חרדה • למרות זאת הוא אינו יכול להחליף את הלמידה המעמיקה בכיתה

בשנים האחרונות אי אפשר לפספס את התופעה שבה מורים לאנגלית, מתמטיקה, לשון ומקצועות נוספים מעבירים את זירת הפעילות המוכרת שלהם מחדר המורים אל הרשתות החברתיות, ובראשן הטיקטוק.

האם הוראה בטיקטוק עובדת%3F %2F%2F אילון פרץ

המורים הללו מפרקים משוואות דיפרנציאליות מורכבות בסרטונים של דקה, מלמדים דקדוק וזמנים באנגלית ומחלקים טיפים יעילים לקראת מבחנים. הם אומנם לא משנים לחלוטין את חוקי המשחק, אך בהחלט מכניסים רוח רעננה למערכת החינוך. נתוני טיקטוק ישראל ממחישים את המגמה, כאשר רבע מהמשתמשים הישראלים בפלטפורמה צורכים תוכן בנושאי מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה, שיעור שאף מטפס בקרב בני הנוער ומגיע לכשליש מכלל המשתמשים הצעירים בעולם.

"התלמידים מעדיפים מהירות כפולה, בדיוק כמונו"

תמר לנגבורד, מורה לאנגלית ויוצרת תוכן המחזיקה בכמאתיים אלף עוקבים ולמעלה מ-13 מיליון צפיות, מסבירה כי התלמידים מחפשים סרטונים קצרים וממוקדים מאותה סיבה שמבוגרים מאזינים להודעות קוליות במהירות כפולה. לדבריה, תלמידים לרוב פונים ללמידה סביב דד-ליין כמו מבחן או בגרות, ואז הם מחפשים מענה מהיר לחומר שפספסו בכיתה. לנגבורד מדגישה כי למרות שהסרטונים הם כלי עזר מצוין ולעיתים אף מצילי חיים עבור תלמידים שאינם יכולים לממן שיעורים פרטיים יקרים, אי אפשר באמת ללמוד שפה מכמה סרטונים בודדים. אנגלית, היא מבהירה, דורשת תרגול והקפה מתמדת של הלומד בשפה, דבר שאינו מתאפשר בפורמט קצר בלבד. היא מציינת כי רוב הקולגות בחדר המורים מפרגנים, למרות שלחלקם קשה עם תלמידים שמעדיפים לחפש פתרונות ברשת במקום להקשיב בשיעור עצמו.

זווית ראייה חדשה למשוואות מורכבות

המבקרים של התופעה טוענים כי אי אפשר באמת להעמיק בחומר לימודי מורכב תוך כדי צפייה בסרטון תזזיתי ורווי אפקטים, אולם בשטח התמונה מורכבת יותר. הסרטונים משמשים לא פעם כקדימון שמנגיש את החומר, מוריד את מפלס החרדה ממקצועות מאתגרים ויוצר מוטיבציה ראשונית ללמידה. אילון פרץ, מורה למתמטיקה בתיכון בשרון בעל ותק של 15 שנים ולמעלה מ-80 אלף עוקבים ברשתות השונות, מחזק את הדברים. לטענתו היתרון בסרטוני הרשת אינו בהכרח באורכם, אלא בהזדמנות של התלמיד לקבל בחינם זווית ראייה נוספת על החומר. פרץ, שסרטוניו זכו ליותר ממיליון צפיות, מזהיר מחיסרון בולט של הנגישות המיידית, שכן כיום תלמידים ממעטים להתאמץ ולפתור תרגילים מאתגרים כפי שהיה בעבר, כשהם פשוט פונים לרשת לקבלת פתרון מוכן. למרות זאת, הוא מציין כי המעמד כ"כוכב רשת" מסייע לו לייצר קשר קרוב יותר עם התלמידים בכיתה, שרואים בו דמות סמכותית נגישה יותר.

משרד החינוך: "סרטון טיקטוק אינו תחליף ללמידה מעמיקה"

במשרד החינוך עוקבים מקרוב אחר התופעה, ומבינים שהרשת אינה יכולה להחליף תהליך למידה ארוך טווח, תרגול עצמי או קשר אישי. תומר בוזמן, המפקח הראשי על מקצוע העברית בחינוך העל-יסודי, מדגיש כי בדיוק כפי שלא היינו רוצים שרופא או עורך דין ילמדו את מקצועם מטיקטוק, כך אי אפשר להסתמך רק על סרטונים קצרים ללמידה. עם זאת, בוזמן מכיר בכך שטווח הקשב השתנה, מה שמחייב התאמה של מערכי השיעור כך שיהיו דינמיים, חווייתיים ורב-חושיים יותר. הוא רואה בסרטוני הרשת כלי עזר מבורך לתמיכה בהוראה בכיתה, ואינו סבור שהם מערערים את סמכותו של המורה, כל עוד שיטות ההוראה ימשיכו להתאים את עצמן למציאות הנוכחית.

המגמה מקבלת רוח גבית גם מהנהלת הפלטפורמה עצמה. נטלי זיו, סמנכ"לית תקשורת בטיקטוק לישראל ולמדינות הנורדיות, מציינת כי ישנה עלייה במספר הצעירים שפונים לאפליקציה כדי להעשיר את הידע שלהם במגוון תחומים. כחלק מהמגמה, הרשת מקדמת שיתופי פעולה ברחבי העולם עם מוסדות חינוך, כאשר גם בישראל הושק לאחרונה מיזם משותף עם מוזיאון המדע בירושלים במטרה לקרב קהלים צעירים לעולמות המדע בצורה יצירתית ונגישה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...