"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שיעורים מתבטלים כמעט מדי שבוע: הנתונים העגומים על המחסור במורים נחשפים

63% מההורים דיווחו כי שיעורים או ימי לימוד בוטלו בשל מחסור בעובדי הוראה • בחינוך הממלכתי-עברי הנתון מזנק ל-77%, לעומת 33.7% בחינוך החרדי • מומחה למדיניות חינוך מזהיר: "המחסור הכמותי הפך למחסור איכותי"

,עודכן
0השמעה
כיתה ריקה בבית ספר יסודי , יהושע יוסף
כיתה ריקה בבית ספר יסודי. צילום: יהושע יוסף

מחסור בעובדי הוראה כבר פוגע בפועל בשגרת הלימודים של מרבית התלמידים בישראל: 63% מההורים דיווחו כי בשנת הלימודים החולפת בוטלו לילדיהם שיעורים או ימי לימוד בשל מחסור במורים ובגננות. בחינוך הממלכתי-עברי המצב חמור במיוחד, כאשר שיעור ההורים שדיווחו על ביטולים זינק ל-77%.

המחסור מורגש בכל ארבעת מגזרי החינוך: הממלכתי-עברי, הממלכתי-דתי, הממלכתי-ערבי והחרדי -אך בהיקפים שונים. הנתונים עולים מסקר של מרכז מנור, הפועל לחיזוק החינוך הציבורי בישראל, שבוצע בידי מכון גיאוקרטוגרפיה בקרב מדגם מייצג של 1,035 הורים.

עליזה בלוך: "לא נתנו למורים את הכבוד המגיע להם" // עמוד ה-X של עליזה בלוך

הנתונים עולים מסקר של מרכז מנור, הפועל לחיזוק החינוך הציבורי בישראל, שבוצע בידי מכון גיאוקרטוגרפיה בקרב מדגם מייצג של 1,035 הורים. מהסקר עולה כי המחסור החמור ביותר נרשם בחינוך הממלכתי-עברי, המכונה לעיתים החינוך החילוני. עוד נמצא כי במגזר זה הביטולים תכופים יותר,כאשר 20% מההורים העידו כי שיעורים או ימי לימוד מתבטלים כמעט מדי שבוע.

בחינוך הממלכתי-דתי דיווחו 67.6% מההורים על ביטול שיעורים או ימי לימוד בגנים בשל המחסור. בחינוך הממלכתי־ערבי עמד שיעור ההורים שדיווחו על ביטולים על 54%, ואילו בחינוך החרדי הנתון עמד על 33.7%. מנגד, 61.4% מההורים בחינוך החרדי העידו כי לא נתקלו כלל בביטול שיעורים.

משרד החינוך טוען כי המחסור בעובדי הוראה הוא מינורי ומורגש בעיקר באזור המרכז. ואולם, לדברי פרופ' איתי מזרב, מומחה למדיניות חינוך מאוניברסיטת נורת'איסטרן, נתוני האיוש הרשמיים אינם משקפים את חומרת הבעיה.

"כשרשויות המדינה מדווחות על 99% איוש משרות, הן מתעלמות מהמחיר האיכותי", אמר. "דמיינו שהיה מחסור חמור במנתחים בבתי החולים, ובמקום לשפר את התנאים והשכר, משרד הבריאות היה פותח מסלול בזק של שלושה חודשים והופך כל אדם ל'מנתח' כדי לסגור חורים. בבית חולים אנשים היו מתים, ובחינוך, מטאפורית, זה בדיוק מה שקורה בכיתות: המחסור הכמותי פשוט הפך למחסור איכותי".

לדבריו, "הפתרון אינו הורדת הרף והכנסת 'איש עם דופק', אלא בדיוק להפך - העלאת הרף והפיכת ההוראה למקצוע יוקרתי, לאומי ונחשק, כפי שנעשה בעולם בתחומים כמו תעופה, כדי למשוך את הטובים ביותר".

דמיינו שהיה מחסור חמור במנתחים בבתי החולים, ובמקום לשפר את התנאים והשכר, משרד הבריאות היה פותח מסלול בזק של שלושה חודשים והופך כל אדם ל'מנתח' כדי לסגור חורים,צילום: GettyImages

פרופ' מזרב הוסיף כי "לטעון שאין מחסור במורים על בסיס נתונים לאומיים זה כמו לומר שאין פקקי תנועה בישראל רק כי חישבנו את אורך הכבישים מול מספר כלי הרכב. הנתונים היבשים אולי מסתדרים 'על הנייר', אבל הנהגים עומדים בפקק. כשרואים שלפי סקר טאליס הבינלאומי ישראל מדורגת במקום השלישי בעולם בדיווחי מנהלים על מחסור, אי אפשר לפטור את זעקת השטח כ'כאבי פנטום'".

מערכת החינוך בישראל מורכבת למעשה מארבע מערכות נפרדות, ולכל אחת מהן מאפיינים ומחסור ייחודיים. כך, למשל, מורים חילונים אינם משתלבים בדרך כלל בחינוך הממלכתי-דתי בשל הבדלים בתפיסת העולם. גם בחינוך החרדי התמונה שונה: לרבים מהמורים אין תואר, ובחלק מהמוסדות לא נלמדים מקצועות ליבה כמו אנגלית, מתמטיקה ומדעים. הבדלים אלה מסבירים, בין היתר, את הפערים בהיקף המחסור בין המגזרים.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר