השופטת קבעה: בן ה-6 ילמד בבית ספר דתי

סוגיית הרישום לכיתה א' מביאה לא פעם לפתחו של בית המשפט מחלוקות קשות בין הורים פרודים או גרושים, אך פסק דין שניתן לאחרונה בחדרה נוגע באחת השאלות הרגישות ביותר: צביונו של המוסד החינוכי כאשר ההורים חיים בשני עולמות שונים לחלוטין.

במרכז הדיון עמד ילד בן שש וחצי, יליד 2019, אשר גדל עד כה בגן חובה חילוני ומתחנך בפועל בשני בתים - בית האם המתאפיין באוריינטציה דתית, ובית האב המנהל אורח חיים חילוני. לקראת העלייה לכיתה א', פתחו ההורים במאבק עיקש סביב אופיו של בית הספר שבו יפתח הילד את שנת הלימודים הקרובה.

"הילד מכיל את שני העולמות"

האם דרשה לרשום את הילד לבית ספר ממלכתי-דתי הסמוך מאוד לביתה (במרחק של כ-150 עד 200 מטרים בלבד), וזאת בשל חוסר ניידותה, העובדה שחבריו מהגן עוברים לאותה מסגרת, והשתלבות טבעית באורח החיים הנהוג בביתה.

מנגד, האב התנגד בכל תוקף וטענתו המרכזית נשענה על פגיעה ברצף החינוכי והחברתי. לדבריו, הילד התחנך במסגרות חילוניות לאורך כל שנותיו, אינו חובש כיפה או ציצית, וקיים חשש אמיתי כי ירגיש חריג או בודד בסביבה דתית. עוד טען האב כי רוב ילדי הגן צפויים להמשיך לבית הספר הממלכתי.

שופטת בית המשפט לענייני משפחה בחדרה, עינת גלעד משולם, בחנה לעומק את המצב, ובראשן תסקיר עובדת סוציאלית ועמדת האפוטרופא שמונתה מטעם בית המשפט. מהתסקיר עלה כי הילד שוחח עם גורמי המקצוע, הביע התרגשות גדולה לקראת המעבר לבית הספר הממלכתי-דתי, ואף ציין כי הוא מזהה את המוסד ושמח לפגוש שם חברים.

בית המשפט הדגיש כי בגיל שש וחצי, לקולו של הילד יש משקל נכבד. השופטת דחתה את חששות האב וקבעה כי הילד "מכיל בתוכו גם אורח החיים החילוני וגם אורח חיים מסורתי/דתי", ולכן המעבר למסגרת הממלכתית-דתית - שאינה חרדית אלא משלבת ערכים יהודיים - לא יפגע בו, אלא יאפשר לו להמשיך ולקיים קשר רציף ותקין עם שני הוריו.

שיקולים לוגיסטיים ונגישות

פן מרכזי נוסף בהכרעת בית המשפט נגע למרחק הפיזי ולצרכיו האישיים של הילד, המתמודד עם עיכוב התפתחותי קל וזקוק למענים טיפוליים. השופטת ציינה לטובה את העובדה שבית הספר הממלכתי-דתי שוכן במרחק הליכה קצרצר מבית האם, עובדה המהווה שיקול משמעותי ביותר בהתחשב בכך שהאם אינה ניידת וכי הילד שוהה עמה בזמני שהות נרחבים. קרבה זו מבטיחה שגרת הגעה יומיומית רציפה, מדויקת ויציבה.

בסיום פסק הדין, ביקשה השופטת לשבח את שני ההורים: האב, שהצהיר בדיון כי יעשה את מירב המאמצים לתמוך בבנו וללוות אותו לכל מסגרת שיבחר, והאם, שהתחייבה להמשיך ולחנך את הילד לכבד את דרכו של אביו.

בשל רגישות המצב, הוחלט שלא לתת צו הוצאות. בית המשפט הורה על רישום מיידי של הילד לבית הספר הממלכתי-דתי כדי להבטיח את פתיחת שנת הלימודים עבורו כסדר ובשלום.