ויכוח ההפרדה באקדמיה מפספס את העיקר: החרדיות כבר מובילות את המהפכה

ב-20 השנים האחרונות מתרחשת בחברה החרדית מהפכה בעלת מגמה מגדרית ברורה. זה כבר לא סוד ששיעורי התעסוקה של נשים חרדיות גבוהים משמעותית משל הגברים החרדים.אבל יש סיפור נוסף, מוכר פחות, המתרחש ברקע:שיעור הנשים החרדיות בעלות תואר אקדמי, בגילי 25-49, גדל פי ארבעה, מכ־3.8% בשנת 2000 לקרוב ל־16% בשנת 2024. נתון מרשים, גם אם יש עוד דרך לעשות כדי לצמצם פערים מול נשים יהודיות שאינן חרדיות.

והגברים החרדים? משתרכים הרבה מאחור. מ־2.4% בשנת 2000 ל־4.8% בשנת 2024. בפועל, כיום יש פי שלושה נשים חרדיות בעלות תואר אקדמי מאשר גברים חרדים.

העניין האקדמי הוא חלק מסיפור רחב יותר של כניסה של נשים חרדיות למשרות איכותיות, ולרמות שכר גבוהות יותר. היום, בין השאר בזכות התארים האקדמיים, נשים חרדיות משתכרות לשעת עבודה יותר מגברים חרדים, ובזרם הליטאי נשים עוקפות את הגברים בשכר החודשי הממוצע.

התוצאה היא הרבה מעבר לפער כלכלי. תואר אקדמי הוא לא רק כרטיס כניסה לשוק העבודה האיכותי. הוא גם מקום שבו רוכשים כלי חשיבה ביקורתית, יכולת ניתוח, כתיבה מסודרת, יכולת להתמודד עם טקסטים מורכבים ולבנות טיעון - כלים שרלוונטיים הרבה מעבר לתעסוקה עצמה, גם לחיים אזרחיים, לניהול, ליזמות ולמנהיגות קהילתית.

הגברים החרדים לא שם

לכל זה יש גם השלכה ישירה על הוויכוח הציבורי הסוער סביב הפרדה מגדרית באקדמיה בתארים מתקדמים. כשבודקים כמה גברים חרדים בכלל מצליחים לסיים תואר ראשון, ברור שחלק אף יותר קטן מתוכם ימשיך לתואר שני או שלישי. כלומר, השאלה כמה ההפרדה המגדרית בתארים המתקדמים תפגע בנשים היא אולי קצת מגוחכת, כי הגברים החרדים כמעט לא שם מלכתחילה.

לעומת זאת, נשים חרדיות מהוות כבר היום את הרוב המוחלט של בעלות התואר במגזר, ומסגרת לימודים מופרדת עשויה להיות אפשרות להמשך צמיחה אישית, כלכלית ומקצועית.

במילים אחרות, אם המטרה האמיתית היא לקדם השכלה גבוהה בחברה החרדית, אולי הגיע הזמן להפסיק להתמקד בשאלה אם ההפרדה תדיר נשים, ולהתחיל לשאול איך מבטיחים שדווקא הנשים - שכבר מוכיחות שהן יודעות לנצל את ההזדמנות הזאת - ימשיכו לצמוח.

ואולי יש פה הזדמנות לקחת דרישה חברתית, ובמקום לזעוק עוול - אפשר להפוך אותה לתיקון חברתי. מותר לדמיין שמסגרות לימוד נפרדות מגדרית לנשים לא חייבות להיות מוגבלות לנשים חרדיות בלבד. בואו ניקח את הדרישה החברתית ונהפוך אותה לתיקון חברתי. המסלולים הנפרדים האלה יכולים להפוך לזירה של חשיבה משותפת בין נשים - חרדיות, דתיות, חילוניות, ערביות - סביב פתרון בעיות חברתיות אמיתיות, ולתרום בסופו של דבר לחברה ישראלית מתוקנת יותר.

הכותבת היא מנכ"לית המכון לאסטרטגיה ולמדיניות חרדית