"ניצחון" מול "פגיעה אנושה": הקרב על ההפרדה המגדרית באקדמיה

מצד אחד שמחה ומצד אחר זעקה ודאגה של ממש לעתיד האקדמיה והמדינה - אלה התגובות שאפיינו את אישור תיקון החוק המאפשר הפרדה בין גברים לנשים גם בתארים מתקדמים (תואר שני ודוקטורט) במוסדות האקדמיים בישראל.

לא מדובר בחוק חדש לחלוטין, אלא בתיקון שבוצע בחוק קיים - חוק זכויות הסטודנט, בהובלתה של ח"כ לימור סון הר־מלך (עוצמה יהודית). החוק מאפשר למוסדות להשכלה גבוהה, בכפוף לאישור המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), לפתוח מסלולי לימוד בהפרדה מגדרית גם בתואר שני ושלישי. החוק כעת מתיר לימודים אקדמיים בהפרדה מגדרית לכל מי שחפץ בכך - ולא רק לחרדים.

גם במוסדות מעורבים

בישראל לומדים כ־300 אלף סטודנטיות וסטודנטים, מתוכם כ־19 אלף סטודנטים וסטודנטיות המוגדרים חרדים. כ־3,000 מהם לומדים לתואר שני ועוד כ־300 לומדים לתואר שלישי (דוקטורט).

איך מתחלקים מי שלומדים תואר ראשון? כ־2,900 סטודנטים לומדים בתוכניות הכלליות ועוד כ־2,250 לומדים כסטודנטים עצמאיים באוניברסיטה הפתוחה. לצידם יש פלח שלומד בתוכניות בהפרדה מגדרית: כ־2,750 לומדים במוסדות של החינוך הממלכתי־דתי (חמ"ד), למשל מכללת לב ומכללות לחינוך, ועוד כ־7,650 סטודנטים לומדים בתוכניות ייעודיות לחרדים בלבד.

לחרדים שלומדים בהפרדה יש מנעד של תוכניות לימוד ומגוון מוסדות. הם יכולים ללמוד במוסדות המעורבים או באוניברסיטה הפתוחה - ואם הם רוצים ללמוד בהפרדה הם יכולים לבחור בין תוכניות ספציפיות שיש בהן הפרדה, או במוסדות לימוד שמלמדים בהפרדה מגדרית, כמו המרכז האקדמי לב והקמפוס החרדי בקריה האקדמית אונו.

מפסיכולוגיה ועד מדעי המחשב, מלימודי סיעוד ועד כלכלה - יש מגוון תוכניות שמלמדות בהפרדה. בשלוחה החרדית של בצלאל נשים יכולות ללמוד אמנות, ארכיטקטורה ועיצוב חזותי.

בבני ברק פועלת מכללת מבח"ר (מכללת בני ברק), שנלמדים בה תארים של המוסדות האקדמיים והאוניברסיטאות השונות כמו תל אביב, חיפה, אריאל, הטכניון ועוד. כלומר, מרצים מהמוסדות הללו מגיעים ללמד שם, והתארים ניתנים על ידי המוסדות המקוריים.

"אין סיבה להפרדה"

המתנגדים הראשיים להפרדה הם ראשי האקדמיה, שאליהם הצטרפו חברי האופוזיציה, ארגוני נשים ונשים מהמגזר החרדי.

לטענתם, ההפרדה תוביל להיווצרות של פערי רמה אקדמית ו"תארים סוג ב'" לנשים, תפגע אנושות במחקר ובאיכות ההכשרה במקצועות הטיפוליים ותדרוש מימון משמעותי נוסף בשל הצורך לתחזק מערכות אקדמיות כפולות. מחקר של המל"ג אף מצא שמרבית החרדים והחרדיות מתנגדים ללימודים בהפרדה בתואר שני במקצועות טיפול.

"אם מחר החרדים היו אומרים שהם רוצים ללמוד באקדמיה, אבל בהפרדה בין מזרחים לאשכנזים כמו שקורה בהרבה מוסדות שלהם - אף אחד לא היה מסכים, אף אחד לא היה חושב שזה הגיוני. זה לא יעלה על הדעת, ובאותו אופן לא עולה על הדעת להפריד על פי מין", אומרת פרופ' דפנה יואל מאוניברסיטת תל אביב, מהעותרות נגד החוק.

לדבריה, הקושי של גברים חרדים להשתלב בהשכלה הגבוהה נובע מהמחסור שלהם בלימודי ליבה, לצד קשיים כלכליים והתנגדות של הקהילה. "אם החרדים היו חשובים לממשלה, היא היתה דואגת להם ללימודי ליבה", היא אומרת.

כעת, אחרי שהחוק עבר, המוסדות יוכלו לפתוח מסלולים נפרדים לכל הנשים והגברים, כלומר גם אלו מהמגזר הדתי־לאומי יוכלו ללמוד בהפרדה.

עבור נעמה זרביב, מנכ"לית "שוברות שוויון", מדובר בניצחון של ממש. לדבריה, לא כל בני הציבור הרגישו נוח ללמוד בקמפוסים מעורבים או בכיתות מעורבות.

לטענתה, "ארגוני הנשים ניסו למנוע את קידום החוק בטענות המונעות בעיקרן מדעות קדומות ומפחד מדתיים. שילוב של נשים חילוניות, דתיות וחרדיות באקדמיה יפתח את הדרך למגוון רחב באמת של דעות ולדיון אקדמי אמיתי, פלורליסטי ופורה".