"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
100 ימים לבחירות

רק תוכנית "פינוי-בינוי" תוכל להציל את מערכת החינוך מקריסה

אחרי 6 שנים כמחנכת כיתות א'-ב', יצאתי לשבתון וידעתי שלא אוכל לחזור • המשבר במערכת החינוך מורגש בכל בית בישראל • במקום להוביל רפורמות אמיצות, שר החינוך יואב קיש העדיף להתמקד ב"חיזוק הזהות היהודית" • פלסטרים לא יעזרו פה: הגיע הזמן למהלך של בנייה מחדש

,עודכן
0השמעה
מערכת החינוך בקריסה - צריך לבנות אותה מחדש, צילום: דוד כהן-ג'יני

השנה, לראשונה בחיי הבוגרים, לא הייתי צריכה ללכת לבית ספר. אחרי 6 שנים במערכת החינוך כמחנכת כיתה א'-ב', לקחתי שנת שבתון, וניצלתי אותה כדי להתבונן על המערכת מבחוץ. להורים ששאלו אותי לאורך כל השנה האם אני חוזרת ללמד, חייכתי חיוך מסויג ואמרתי שאני עדיין לא יודעת, למרות שידעתי שלא.

אני אוהבת להיות מורה, אני אוהבת לקבל את הילדים בבוקר, עבדתי עם צוות נפלא ומנהלת מסורה, קיבלתי מההורים רק תמיכה ומחמאות. אבל אני מרגישה קצת כמו התזמורת על הטיטניק: מנסה לשפר את המצב ככל יכולתי עבור התלמידים שלי בזמן שהספינה הענקית שנקראת מערכת החינוך הישראלית הולכת ושוקעת, ואין לי באמת דרך להציל אותה.

ילד בכיתה בישראל (אילוסטרציה). אין אזרח אחד במדינה שלא מרגיש את משבר החינוך על בשרו,צילום: עמי שומן

המשבר במערכת החינוך, שאין אזרח אחד במדינה שלא מרגיש אותו על בשרו, הוא לא תוצאה של מחסור בתקציב או במשאבים.בעשור האחרון תקציב משרד החינוך זינק מ25.5 מיליארד ל100 מיליארד שקלים, הרבה מעבר לשיעור הגידול במספר התלמידים. אבל ההשקעה הכספית העצומה לא מתרגמת להישגים לימודיים: ציוני התלמידים במבחני פיז"ה הבינלאומיים נמצאים בתחתית הטבלה, וגם נתוני הבגרויות הולכים ומדרדרים.

תיק החינוך מעולם לא היה תיק מבוקש במיוחד בממשלות ישראל, ואפשר להבין למה. לשר חינוך קשה מאוד להשפיע על האופן שבו המנגנון עובד. זה לא תחום שקל לקצור בו הצלחות פוליטיות. אבל לשר החינוך יואב קיש דווקא היו כמה הזדמנויות לזרוח: בזמן המלחמה מול איראן הוא היה יכול לבטל את הלימודים, לפטור את ההורים והמורים מהאירוע הבלתי נסבל המכונה "למידה מרחוק", ולהחזיר את הימים בקיץ.

יואב קיש. בחר ב"פיזור נצנצנים" על פני עיסוק בפתרונות אמיתיים,צילום: מיכה בריקמן

הוא בחר לא לעשות זאת. הוא היה יכול לקדם חוזים אישיים במערכת החינוך ולמשוך מאות מורים חדשים ואיכותיים לתוך המערכת, אבל הוא בחר למסמס את הפיילוט הזה. במקום זה הוא בחר להתמקד בפיזור נצנצים כמו "חיזוק הזהות היהודית" ו"הטמעת בינה מלאכותית", ובשום שלב לא ניסה לפתור את בעיות העומק של המערכת.

את הבעיות האמיתיות של מערכת החינוך אי אפשר לפתור בעזרת עוד פלסטר ועוד פירורי תקציב שיכסו על המשבר. משהו בסיסי כאן לא עובד, והפתרון היחיד הוא ללכת למהלך רחב של פינוי-בינוי למערכת החינוך. לפרק ולהרכיב מחדש. לבנות מערכת שהיא מצד אחד מבוזרת יותר, עם יותר סמכויות לרשויות המקומיות ולצוותי החינוך, ומצד שני בעלת בסיס ערכי משותף, ציוני יהודי ודמוקרטי, לכל זרמי החינוך.

צריך רק שר חינוך אמיץ מספיק, וציבור שמבין שצריך לדרוש מהפוליטיקאים שרוצים את הקול שלנו לענות קודם כל על השאלה: ומה אתה מתכוון לעשות עם מערכת החינוך?

הכותבת היא מחנכת לשעבר בכיתות א'-ב' בבית ספר משעולים עתלית. נכתב ביום חול

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר