בפאנל במסגרת ועידת המחויבות לחינוך הממלכתי עברי שעסק בחלו קת תקציבים הוגנת, התריעו בכירים לשעבר באוצר ואנשי מחקר על הפערים והאפליה המובנית לרעת הזרם המהווה את רוב ילדי ישראל.
ד"ר מיכל טביביאן מזרחי, מנכ"לית מרכז מנור וחברת המועצה לחינוך ממלכתי עברי, אמרה: "ילד בחינוך הממלכתי דתי מקבל יותר שעות לימוד, יותר שעות חינוך וסמינריונים לחיזוק הזהות במימון המדינה". היא הדגישה כי בג"ץ כבר הכיר בעיוות והודיעה כי "תם עידן ההכחשה, זה שלב התיקון".
שאול מרידור (מפלגת ישר!), לשעבר ראש אגף התקציבים, הסביר כי הפערים נולדו מכוח פוליטי ומכספים קואליציוניים שהוכנסו לבסיס התקציב. "החינוך הממלכתי מקבל תקציב מועט מאוד, ושכחנו לחנך לערכים שלנו - לדמוקרטיה ולשוויון בנטל", אמר והתחייב להוביל תהליך תיקון ארוך טווח.
קרן טרנר, מנכ"לית משרדי האוצר והתחבורה לשעבר וכיום חברה ברשימתו של נפתלי בנט, הוסיפה כי המדינה "יורה לעצמה ברגל" במימון אוטונומיות שלא לומדות ליבה: "חשוב שהחינוך במדינת ישראל יהפוך להיות רק חינוך ממלכתי. שאר הזרמים, אם נרצה, בית ספר פרטי לא יוכל לקבל כספים מהמדינה. אנחנו מניחים שזה יעביר ממש את הרוב המוחלט של בתי הספר להיות בתי ספר של המדינה - היום אנחנו יורים לעצמנו ברגל."
פרופ' מומי דהן הזהיר מפני הקיצוצים הצפויים וקרא לשינוי דרמטי בסדרי העדיפויות: "חלק מהדבר שיצטרכו לעשות, אני מקווה, זה לבנות הון פוליטי במובן היותר עמוק, הון פוליטי שיאפשר קבלת החלטות לא פופולריות. מה שצריך עכשיו לעשות זה סדרי עדיפויות. כאשר אתה מקבל הודעה מחברת התעופה שלך שהמזוודה התכווצה אתה צריך להחליט מה הדבר החשוב או שאתה תיראה כמו מישהו שפעם ראיתי בשדה התעופה הולך עם שלושה מעילים, כך אנחנו ניראה אם לא נשנה את סדרי העדיפויות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו