"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"הדמוקרטיה הפכה למילת גנאי"
מושב מיוחד שעסק בפערי הערכים הנלמדים במערכת החינוך העלה חשש של סגלי ההוראה מתגובות ההורים וחוסר גיבוי של המערכת
פאנל שערכים פוגשים מציאות . צילום: אורן בן חקון

"הדמוקרטיה הפכה למילת גנאי"

מושב מיוחד שעסק בפערי הערכים הנלמדים במערכת החינוך העלה חשש של סגלי ההוראה מתגובות ההורים וחוסר גיבוי של המערכת

נועם (דבול) דביר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בוועידת המחויבות לחינוך הממלכתי עברי התריעו אנשי חינוך, הורים ותלמידים מפני תרבות של הימנעות ומפחד גובר מניהול שיח זהותי ופוליטי מורכב בכיתות הלימוד.
במרכז הדיון עמד החשש הגובר של אנשי חינוך מעיסוק בנושאים ערכיים ופוליטיים בכיתות. בפאנל מיוחד שעסק בנקודת מבטם של אנשי החינוך השתתפו מנהלת בית חינוך צופית וחברת המועצה לחינוך ממלכתי עברי דניאלה גרין קפויה, המורה לאזרחות סיון חדד, סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית צופית גולן ובוגרת מערכת החינוך יובל דגני.

המשתתפות הצביעו על תרבות של הימנעות הנגרמת מפחד מתגובת ההורים ומחוסר גיבוי. "מהר מאוד רוצים לסווג אותנו על המפה. קשה להביא מורכבות", סיפרה חדד, "הדמוקרטיה הפכה למילת גנאי".

מצד ההורים, הבהירה גולן כי בתי הספר חייבים להיות מקום שבו תלמידים יכולים לפגוש דעות שונות: אני בעד שיפתחו בכיתה את מגוון הדעות כי בסוף הילדים פוגשים אחר הצהריים ואחר כך בצבא עוד דעות. אני מאד בעד שיתנו להם את הכלים לשאול שאלות, להתמודד עם שאלות שונות משלהם. אנחנו חיים במדינה שיש מגוון דעות מאד מאד רחב, אי אפשר לפסול אדם על בסיס דעה וזה אחד הדברים שרק בית ספר בסופו של דבר יכול לתת. בבית אני אתן לו את הערכים שלי אבל לפגוש עוד דעות וללמוד להקשיב ולהכיל הוא יכול רק במקום שיש דעות שונות משלי".

יובל דגני, סגנית יו״ר מועצת התלמידים הארצית, צילום: יוסי זליגר

דגני, שסיימה לאחרונה את כיתה י"ב, תיארה מציאות שבה המרדף אחר תעודת הבגרות דוחק את השיח הערכי, וקראה להתאמת המערכת לעידן הנוכחי: "אני חושבת שיש מובלעות ומקומות נפלאים בהם כן פיתחו לי את הדעות בתוך מערכת החינוך, בחלק משיעורי אזרחות או פעילויות מעבר של בית ספר ובחינוך הבלתי פורמלי, אבל בתוך כל זה יש בעיה ברורה שמכיתה ז' התחושה היא שזה רק בגרות בגרות בגרות. כשזה מה שמשודר לתלמידים כסדר עדיפויות גם כשמגיעים לשיח ערכי זה לא לבגרות זה לא מעניין".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...