בוועידת המחויבות לחינוך הממלכתי עברי התריעו אנשי חינוך, הורים ותלמידים מפני תרבות של הימנעות ומפחד גובר מניהול שיח זהותי ופוליטי מורכב בכיתות הלימוד.
במרכז הדיון עמד החשש הגובר של אנשי חינוך מעיסוק בנושאים ערכיים ופוליטיים בכיתות. בפאנל מיוחד שעסק בנקודת מבטם של אנשי החינוך השתתפו מנהלת בית חינוך צופית וחברת המועצה לחינוך ממלכתי עברי דניאלה גרין קפויה, המורה לאזרחות סיון חדד, סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית צופית גולן ובוגרת מערכת החינוך יובל דגני.
המשתתפות הצביעו על תרבות של הימנעות הנגרמת מפחד מתגובת ההורים ומחוסר גיבוי. "מהר מאוד רוצים לסווג אותנו על המפה. קשה להביא מורכבות", סיפרה חדד, "הדמוקרטיה הפכה למילת גנאי".
מצד ההורים, הבהירה גולן כי בתי הספר חייבים להיות מקום שבו תלמידים יכולים לפגוש דעות שונות: אני בעד שיפתחו בכיתה את מגוון הדעות כי בסוף הילדים פוגשים אחר הצהריים ואחר כך בצבא עוד דעות. אני מאד בעד שיתנו להם את הכלים לשאול שאלות, להתמודד עם שאלות שונות משלהם. אנחנו חיים במדינה שיש מגוון דעות מאד מאד רחב, אי אפשר לפסול אדם על בסיס דעה וזה אחד הדברים שרק בית ספר בסופו של דבר יכול לתת. בבית אני אתן לו את הערכים שלי אבל לפגוש עוד דעות וללמוד להקשיב ולהכיל הוא יכול רק במקום שיש דעות שונות משלי".
דגני, שסיימה לאחרונה את כיתה י"ב, תיארה מציאות שבה המרדף אחר תעודת הבגרות דוחק את השיח הערכי, וקראה להתאמת המערכת לעידן הנוכחי: "אני חושבת שיש מובלעות ומקומות נפלאים בהם כן פיתחו לי את הדעות בתוך מערכת החינוך, בחלק משיעורי אזרחות או פעילויות מעבר של בית ספר ובחינוך הבלתי פורמלי, אבל בתוך כל זה יש בעיה ברורה שמכיתה ז' התחושה היא שזה רק בגרות בגרות בגרות. כשזה מה שמשודר לתלמידים כסדר עדיפויות גם כשמגיעים לשיח ערכי זה לא לבגרות זה לא מעניין".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו