"אִי אֶפְשָׁר לְבֵית הַמִּדְרָשׁ בְּלֹא חִדּוּשׁ" (בבלי, חגיגה ג' ע"א)
המעשה החינוכי הוא שאיפה אינסופית לחידוש ולהתחדשות, לפירוק והרכבה של התבוננות, למידה וספקנות, מתוך ענווה אינטלקטואלית עמוקה, המבינה כי התהליך הוא אינסופי, רבגוני ורב־ממדי, ובעיקר ערכי.
הלמידה הערכית לא מסתיימת לעולם. תמיד ניתן ללמד עוד, ולא רק מפרדיגמות רווחות או מדוגמות של מלמדים, אלא גם ובעיקר מפניות עמוקה, ממפגשים מרגשים, מרעיונות חדשים ומאנשים מעוררי השראה היוצרים את חוכמת המעשה, שהיא כמעיין המתגבר הבא להרוות את הצימאון האנושי לזהות ערכית ולהשתייכות לקבוצת איכות.
המהלך העירוני של חינוך ממלכתי־עברי בבאר שבע שהחל השנה שואף לחבר את חלקי הפאזל האנושי המגוון, מתוך כבוד לאחדות ובשבח אי־האחידות. הוא חלק מתהליך איכותי זהותי המקבץ במעגל למידה גננות, מנהלי בתי ספר יסודיים, מנהלי תיכונים ומנהלי חטיבות נעורים - כולם יחד מתגבשים ולא חוששים לשים במרכז ההוויה תפיסות, עמדות, מחלוקות ערכיות, שאיפות ומחשבות.
המהלך העירוני של חינוך ממלכתי־עברי בב"ש שואף לחיבור הפאזל מתוך כבוד לאחדות ובשבח אי־האחידות
בשבח התהליך, תהליך ההתבוננות, ההתחדשות וההשתנות - זהו מרחב נדיר ובטוח, שמאפשר שיח ודיון עמוקים ומחזקים, ובה־בעת שאיפה ליצירת תודעה ערכית עוצמתית, כדלק מניע לשליחות החינוכית. והלא למדנו מפלוטרכוס שהשאיפה היא אם כל עשייה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו