מפלגת "ישר!" בראשות גדי איזנקוט חושפת תכנית חינוך רחבת היקף שמבקשת לשנות את פני מערכת החינוך הישראלית: צמצום דרמטי במבחני הבגרות החיצוניים, מעבר למבחני מיומנויות ובינה מלאכותית, רפורמה שנויה במחלוקת בהעסקת מורים, ואולטימטום תקציבי חריף למוסדות החרדיים שלא ישלבו לימודי ליבה. על פניו, מדובר בתכנית שצפויה להוביל להתנגשות חזיתית עם ארגוני המורים החזקים במדינה.
עיקרי הדברים:
- מפלגת "ישר!" של גדי איזנקוט חושפת תכנית לצמצום משמעותי של בחינות הבגרות החיצוניות ומעבר למבחני מיומנויות והערכות חלופיות
- כלי בינה מלאכותית ישולבו בתוכנית הלימודים, ומתן כהנא - שקורץ לשר החינוך הבא - מוביל את התחום
- התכנית כוללת רפורמה שנויה במחלוקת בהעסקת מורים לפי ביצועים במקום ותק, שצפויה להוביל להתנגשות עם ארגוני המורים
- אולטימטום תקציבי חריף למגזר החרדי: מימון ציבורי יותנה בהצטרפות למסלול לימודי ליבה מלאים
העלויות של מבחני הבגרות אכן כבדות: משרד החינוך מוציא בשנה יותר מ-3 מיליון שקלים לכתיבת הבגרות במתמטיקה ויותר ממיליון שקלים עבור כתיבת הבגרות באנגלית, ואלו רק חלק מהעלויות הכוללות.
ב-2025 שולם סכום של 20 מיליון שקלים עבור שירותי בלדרות מאובטחת להעברת השאלונים, יותר מ-65 מיליון שקלים הוקצו למשגיחי בחינות, כ-80 מיליון להערכה והזנת ציונים, ועוד 64 מיליון שקלים לבוחנים בעל פה - סכומים שניתן היה לחסוך חלקית באמצעות טכנולוגיית בינה מלאכותית שכבר נמצאת בידי המשרד.
גם עלות כתיבת הבחינות עצמן זינקה באופן דרמטי לאורך השנים: מ-13.7 מיליון שקלים ב-2004, לכמעט 17 מיליון ב-2014, ועד 22 מיליון שקלים ב-2023. במציאות הזו, שבה מערך הבגרויות הפך למכונה בירוקרטית יקרה שממשיכה להתבסס בעיקר על שינון, מתחדד עוד יותר הרציונל מאחורי הרפורמה המוצעת של מפלגת "ישר!".
חשיבה ביקורתית במקום שינון
אם התכנית תצא לפועל היא תסמן את סוף עידן "בתי החרושת לציונים". מספר בחינות הבגרות החיצוניות יצומצם באופן משמעותי, והמערכת תעבור ממבחני שינון להערכות חלופיות, עבודות חקר מקיפות ומבחני מיומנויות ברוח מדדי PISA הבינלאומיים.
התלמידים ייבחנו על חשיבה ביקורתית, ויוטמעו כלי בינה מלאכותית (AI) כחלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים והערכת ההישגים. מי שמוביל את נושא החינוך במפלגה הוא השר לשעבר מתן כהנא, שקורץ לתפקיד שר החינוך הבא.
במפלגה מתכננים גם "רפורמה בהון האנושי". מהלך שצפוי להוביל למסלול התנגשות חזיתי עם ארגוני המורים החזקים.
התוכנית מציעה להקים מסלולי העסקה מקבילים (הסכמי דור ב') המבוססים על איכות, ביצועים ותפוקות - ולא על ותק. המסלול יאפשר כניסה של אנשי מקצוע חיצוניים בשכר פתיחה גבוה, תוך שינוי שבוע העבודה והפחתת שעות ההוראה הפרונטליות. במקביל, מתוכנן חוזה שכר נפרד ומתגמל למנהלי בתי הספר, שיעוגן ברמת הביצועים שלהם ובעמידה ביעדים.
עוד במוקד התוכנית, אולטימטום תקציבי חריף למגזר החרדי, כפי שהציעו מפלגות נוספות כמו זאת של נפתלי בנט.
המפלגה מציעה להחיל את חוק חינוך ממלכתי ולימודי ליבה מלאים כסטנדרט מחייב לקבלת מימון ציבורי. כבר היום יש במשרד החינוך זרם קטן ששמו ממלכתי-חרדי, אלו בתי ספר יסודיים שהתלמידים בהם לומדים ליבה באופן מלא ויש עליהם פיקוח כמו יתר בתי הספר, הממלכתי-עברי והממלכתי דתי.
זאת בניגוד לחינוך החרדי המוכר שאינו רשמי, שמתנגד לממלכתי-חרדי. על פי התכנית: "המדינה תדרוש ממוסדות שאינם ממלכתיים, בדגש על המגזר החרדי מסלול הצטרפות למערכת החרדית הממלכתית (ממ"ח), הכוללת לימודי ליבה מלאים, פיקוח פדגוגי והסדרת מבני הלימוד. בהתאם, יצומצם באופן משמעותי תקצוב למוסדות שלא יעמדו בתו תקן ממלכתי".
עוד כוללת התכנית הגברת סמכותן של הרשויות המקומיות כשותף מרכזי בניהול מערכת החינוך בתחומן, כולל הגיל הרך וגיל הינקות. ובמקביל יצירת תו איכות לאומי למסגרות גילאי לידה עד 3. הכוונה היא להכשיר ולתמרץ כלכלית מטפלות, לצד הרחבת הסבסוד לזוגות הורים משרתים ועובדים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו