אפליה ברורה: החינוך הממלכתי־עברי מקבל פחות

תקצוב לא שוויוני כבר מהבסיס, בתי ספר עמוסים והיעדר כספים קואליציוניים - זרם החינוך הממלכתי־עברי, הגדול בישראל, סובל מאפליה בוטה לעומת זרמי החינוך האחרים.

שנת הלימודים תשפ"ו תכף תגיע לקיצה, ומייד אחריה תגיע שנה נוספת. שוב יישמעו בוודאי חלומות ישנים והבטחות חדשות על צמצום פערים, השקעה ושוויון בין תלמידים. אלא שנתונים שונים שמופיעים ברובם במערכת השקיפות של משרד החינוך מספרים סיפור אחר לגמרי.

בזרם הממלכתי־עברי מתחנכים יותר מ־40% מהתלמידים. למרות זאת הם מתוקצבים בשיעור נמוך משמעותית לעומת תלמידי המגזרים הממלכתי־דתי (החמ"ד) והחרדי, ולעיתים גם לעומת תלמידים מהמגזר הערבי; לא נהנים מכספים קואליציוניים; ואינם זוכים למטרייה פוליטית חזקה ומגוננת, שמתורגמת לתמיכה תקציבית מאסיבית. היקף הפער בין הזרם הממלכתי־עברי לחמ"ד, בתקצוב ישיר ועקיף, מוערך כיום ביותר מ־4 מיליארד שקל.

פחות שעות לימוד וכסף

כבר בבסיס התקציב החמ"ד מקבל יותר שעות לימוד שבועיות מהזרם הממלכתי־עברי - עוד שעה ביסודי ("שעת תפילה"), עוד 3 שעות בחטיבת הביניים (2 שעות תפילה ושעת יהדות), ועוד 4 יחידות לימוד לבגרות בחטיבה העליונה שמשמעותן עוד 12 שעות לימוד שבועיות. העלות הישירה של הפער השעתי הזה עומדת על 1.5 מיליארד שקלים.

ואם רשמתם ילד לבית הספר, זה שיעור המתמטיקה הבסיסי שאתם צריכים ללמוד: תלמיד בבי"ס יסודי בזרם הממלכתי־עברי מתוקצב שנתית ב־23,949 שקלים (על פי נתוני שנה"ל תשפ"ד), פחות מחבריו בכל הזרמים האחרים - 24,352 ש' לתלמיד בזרם הערבי, 24,907 ש' לתלמיד בחמ"ד ו־28,508 ש' למי שלומד בזרם הממלכתי־חרדי. לגבי האחרון, חשוב לציין שמדובר בתת־זרם זעיר אשר מלמד לימודי ליבה מלאים ומחנך להשתלבות, והמערכת מנסה, בצדק, לטפח אותו בכל כוחה.

ומה קורה בזרמים החרדיים האחרים, היכן שלומדים רוב רובם של ילדי המגזר? תלמיד יסודי בזרמים החרדיים המוכרים הלא רשמיים מתוקצב שנתית ב־17,138 שקלים. בזרמים האלה כמעט שלא מלמדים לימודי ליבה כמתמטיקה, אנגלית ומדעים, וגם אינם מחויבים לערכים ממלכתיים, כך שלמעשה מדובר במימון מדינה לחינוך שיותר נכון לכנותו "פרטי־מפלגתי".  

בחטיבת הביניים האפליה מתרחבת באופן ברור - תלמיד בזרם הממלכתי־עברי מתוקצב ב־23,971 ש' למול תלמיד בזרם הערבי שמתוקצב ב־27,162 ש' ותלמיד בחמ"ד שמתוקצב ב־29,630 ש'. ובתיכונים? הפער ממשיך להתרחב עוד יותר - עלות שנתית ממוצעת לתלמיד בזרם הממלכתי־עברי עומדת על 38,337 ש', לעומת 48,312 ש' לתלמיד בחמ"ד (נתוני תשפ"ד).

"פער התקצוב בסך 4 מיליארד שקל בין זרם החינוך הממלכתי־עברי לחמ"ד זועק, מקומם, ובעיקר בלתי מוצדק בשום פרמטר", אומרת ד"ר מיכל טביביאן־מזרחי, ראש מרכז מנור וחברת המועצה לחינוך ממלכתי־עברי. "אין שום סיבה בעולם שילדה או ילד בחינוך הממלכתי־עברי יקבלו פחות מילדים בזרמים אחרים".

"ועידת המחויבות לחינוך הממלכתי־עברי" בשיתוף "ישראל היום" תיערך ב־7 ביולי בזאפה מידטאון תל אביב. ייקחו בה חלק מורות ומורים, צוותי חינוך, אישי ציבור, תרבות ורוח, כלכלנים, נציגי השלטון המקומי, הורים, תלמידים ופוליטיקאים, בהם כאלה שמבקשים להיות שרי החינוך הבאים. על סדר היום יעלו הבעיות הבוערות של החינוך הממלכתי־עברי.  

מימון מפלה

במועצה לחינוך ממלכתי־עברי מסבירים כי לזרם אין כמעט תקנות תקציביות ייעודיות, בניגוד לחמ"ד למשל, שמקבל, כפי שעולה מתקציב המדינה 2025, תקצוב מגוון, בין היתר עבור מימון שירות משמעותי; שעות תגבור תושב"ע; שעות רב; כיתות וחוגים תורניים בחינוך העל־יסודי; תוספת יחידות ושעות תגבור בגרות בלימודי יהדות; התנדבות בפריפריה ופעילות בלתי פורמלית. עלות הפער הזה נאמדת ביותר מחצי מיליארד שקל. 

הזרם הממלכתי־עברי גם אינו נהנה כמובן מהזרמה קבועה של כספים קואליציוניים ואינו זוכה כזרמים אחרים לתקציב עקיף משמעותי דרך "תקציב המוחזקות" או תקציבי הסעות למשל. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) לא היסס להכריז בעבר כי הוא מעביר תקציבים לשיפור החינוך הממלכתי־דתי.

עוד נתונים חשובים על היעדר שוויון: ככל שבתי הספר קטנים ואינטימיים יותר כך היכולת "לראות כל תלמיד" גבוהה יותר. למרות שהזרם הממלכתי־עברי מונה יותר מ־40% מהתלמידים, שיעור מוסדות הלימוד שלו מתוך כלל מוסדות הלימוד בישראל עומד על 33% בלבד (נתוני תשפ"ה). מנגד, הזרם החרדי מונה רק 22% מהתלמידים, אך שיעור מוסדות הלימוד שלו מתוך הכלל עומד גם על 33%. המשמעות היא שבחינוך הממלכתי־עברי לומדים בבתי ספר עמוסים וצפופים יותר.

ע"פ אותם נתונים, מרבית התלמידים בחינוך הממלכתי־עברי ובחינוך הערבי למדו בבתי ספר יסודיים גדולים (541 תלמידים ומעלה) או בינוניים־גדולים (540-361 תלמידים). מנגד, בחמ"ד ובזרם החרדי יותר ממחצית התלמידים (61.7% ו־84.6% בהתאמה) למדו בבתי ספר יסודיים קטנים או קטנים־בינוניים (עד 180 תלמידים ו־360-181 תלמידים). גם הכיתות בבתי הספר היסודיים הממלכתיים־עבריים צפופות יותר - 10% יותר מהממוצע.

אורן אוזן, יו"ר הנהגת ההורים הארצית: "בשנים האחרונות נוצרו פער ואפליה בתקצוב החינוך הממלכתי־עברי. הגשנו, הנהגת ההורים הארצית יחד עם מרכז מנור והמועצה לחינוך ממלכתי־עברי, עתירה לבג"ץ כנגד האפליה שתידון בקרוב. ‏אין אנו מבקשים לפגוע בזרם מסוים ולהפחית את תקצובו, אבל ‏הגיע הזמן שב־2026 יקבלו כל הילדים במדינת ישראל סל שווה".