במערכת החינוך חוששים מסבב שלישי מול איראן - כזה שישתק שוב את המסגרות החינוכיות, דווקא בחודש האחרון של שנת הלימודים. מדובר בחשש משידור חוזר של שנת הלימודים הקודמת תשפ"ה, שבה "עם כלביא" לא אפשר לסיים את שנת הלימודים כסדרה, בטח בעל יסודי, ובין היתר כבר נפגע הרצף הלימודי של התלמידים רק באחרונה ב"שאגת הארי".
מתמגנים תחת השולחן: בית הספר "מגינים" בקרית שמונה, בזמן האזעקה שהופעלה הבוקר// השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
האיום הנוכחי מטיל גם צל כבד על ההבטחה הממשלתית שניתנה להורים, לפיה חודש יולי יופעל כחודש לימודים מלא במסגרות הקיץ השונות, כדי לפצות על הפערים שנצברו. לחימה פעילה ומתקפות טילים יובילו בהכרח להשבתת המסגרות האלו עוד לפני שיתחילו, וישאירו את ההבטחות על הנייר בלבד.
"המדינה חייבת להגיע מוכנה מראש"
אורן אוזן, יו"ר הנהגת ההורים הארצית, מצפה מהמדינה להפיק לקחים ולנהוג אחרת: "אם מערכת החינוך תידרש שוב לעבור למתכונת חירום, המדינה חייבת להגיע מוכנה מראש, לא רק מבחינת למידה מרחוק אלא בעיקר מבחינת המענה הרגשי לילדים והיכולת לשמור עבורם על תחושת יציבות וביטחון. יש צורך בתגבור יועצות, פסיכולוגים ואנשי מקצוע, לצד זיהוי וליווי של ילדים שנמצאים במצוקה גם כשהם לא משתפים בכך באופן ישיר".
לדבריו, הורים בישראל חיים כבר תקופה ארוכה בין תקווה לשגרה לבין החשש מהכותרת הבאה: "ברגע שמתחיל ירי וטילים, נפגעים מיד הוודאות, המסגרות, החוגים ותוכניות הקיץ, והילדים משלמים מחיר רגשי כבד. במקביל, גם ההורים נקלעים שוב לחוסר ודאות תעסוקתי וכלכלי כאשר רבים נאלצים להישאר בבית עם הילדים. לכן, לצד ההיערכות החינוכית, המדינה חייבת להציג מראש מתווה ברור של סיוע ופיצוי להורים, כדי למנוע כאוס נוסף עבור משפחות שכבר נשחקו בתקופה האחרונה".
מועדי א' של הבגרויות במתמטיקה ואנגלית חלפו ועברו, אלא שלפני התיכוניסטים יש עוד לוח בחינות עמוס. חידוש הלחימה יפגע בקושי לקיים בגרויות, מציאות שמסכנת את תעודות הבגרות שלהם רגע לפני הגיוס לצבא.
לדברי דרור כהן, יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית: "במחקר שערכנו לאחרונה עם עמותת efl והקרייה האקדמית אונו עלה ש53.9% מבני הנוער לא יכולים לחשוב בבהירות תחת לחץ, במציאות האקטואלית. במציאות הישראלית, כאשר בכל יום יכולה לפרוץ מלחמה - עונת הבגרויות והתקופה שלקראת הגיוסים לצה״ל ושנות השירות הופכת למתוחה ומורכבת עוד יותר; כאשר רובנו בכלל לא יכולים להתרכז ולחשוב בבהירות תחת לחץ".
מעבר לפן הפדגוגי, מדובר באירוע בעל השלכות כלכליות וחברתיות הרסניות. סגירה ממושכת של מעונות היום והגנים צפויה להקריס כלכלית משפחות. ללא פתרון מוסדר לילדים בגיל הרך, מאות אלפי הורים עובדים ייאלצו להיעדר מהעבודה וכמובן למלחמה יש גם השלכות נפשיות על התלמידים.
"רה אקטיבציה של הטראומה"
רונה אקרמן, עו"סית קלינית וסמנכ"לית במרכז אלה אומרת כי: "חזרה אפשרית למצב מלחמה לאחר תקופה של שגרה יחסית עלולה להיות מטלטלת במיוחד עבור ילדים ובני נוער. רבים מהם כבר חוו חודשים של אזעקות, פחד וחוסר יציבות ולכן עצם החזרה לאי ודאות ביטחונית עלולה לעשות רה אקטיבציה של הטראומה, להוות טריגר ולעורר מחדש ולעיתים בעוצמה, סימפטומים שכבר פחתו או התאזנו מאז המערכה הקודמת.
"ילדים עשויים לחוות חרדה, קשיי שינה, פחד מפרידה מההורים או חזרה להתנהגויות ילדותיות. לכן אני ממליצה להורים לשמור על שיח רגוע ככל האפשר ומותאם גיל, לצמצם חשיפה לחדשות ולתת מקום לרגשות ולשאלות, תוך שידור תחושת ביטחון, יציבות ונוכחות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו