אחרי שנפצע אנוש, איבד רגל וטיפס על ההר הגבוה בעולם - הלוחם כובש פסגה חדשה

לוחם המילואים בוריס שטונדה (29), מיחידת דובדבן, נפצע אנוש בעזה, עבר יותר מ-20 ניתוחים ורגלו הימנית נקטעה מעל הברך. לאחרונה הוא עמד על הבמה בטקס הענקת התארים במכללה האקדמית רמת גן, מול כ-900 בוגרים ואלפי בני משפחותיהם, ונשא נאום שריגש את הנוכחים כולם.

"לפני התארים והתעודות, עומד כאן אדם שלמד שיעור אחד ששום קורס באקדמיה לא יכול ללמד: השיעור על הבחירה בחיים", פתח שטונדה, בוגר תואר במערכות מידע. "זה היה בשנה השנייה לתואר. איבדתי שם רגל, אבל לרגע אחד לא איבדתי את היעד. אני זוכר את עצמי שוכב במיטה בבית החולים, מוקף במכשירים, ופותח את הלפטופ. בזמן שהגוף נלחם על השיקום, הראש נלחם באקסל ואלגוריתמים".

מבית החולים לפסגת הקילימנג'רו

שטונדה לא הסתפק בשיקום. הוא הפך למטפס הישראלי הראשון עם קטיעה מעל הברך שטיפס את הר הקילימנג'רו בטנזניה — עם הפרוטזה שלו, 13 שעות ביום בתנאי מזג אוויר קשים. מאז עשה זאת פעמיים, וסיים גם חצי איש ברזל. לפני שנה נשא לאישה את אנה שלו.

בנאומו התייחס גם לקושי לחזור ללימודים על קביים: "המדרגות נראו לפעמים גבוהות יותר מהר הקילימנג'רו. אבל בכל פעם שהיה קצת קשה מדי, הייתה יד שנשלחה לעברי. אומרים שתואר עושים לבד, אבל זה לא נכון. אתם שעשיתם תורנויות רכב כדי לאסוף אותי מבית החולים, אתם שישבתם איתי שעות לעודד אותי ולהשלים פערים, הוכחתם לי ש'מערכות מידע' הוא אולי המקצוע שלנו – אבל הוכחתם לי ש'מערכת אנושית' היא הכוח האמיתי שלנו".

הוא סיים בקריאה: "למדתי שהמגבלות קיימות רק במקום שבו אנחנו מסכימים להציב אותן. היום, כשאנחנו מקבלים את התואר, אני רוצה להגיד לכם: אל תפחדו מהמהמורות שבדרך. לפעמים החיים קוטעים לנו תוכניות, אבל הם לעולם לא יוכלו לקטוע לנו את הרוח. המדינה שלנו תמשיך להיות לנצח, ואנחנו דור העתיד – נוביל אותה הכי גבוה שאפשר. תודה למשפחה היקרה שלי שעמדה לצדי ברגעים הכי חשוכים, ותודה לכם, החברים שלצדי. עם ישראל חי!".

סיפורו של שטונדה משקף את סיפורם של רבים מבוגרי האקדמית רמת גן, שמצאו את עצמם במהלך הלימודים על מדים. נשיא המכללה, פרופ' מוחמד ותד, אמר בנאומו: "ההבדל בין אדם מצליח לאדם משפיע איננו בכישרון בלבד - אלא באומץ להאמין שהוא מסוגל".