שנים אבודות: עוד שנת לימודים קרובה לסיום - מערכת החינוך בשפל חמור

בחודש הבא שנת הלימודים תגיע לסיומה. היא תיפתח מחדש בספטמבר - רגע לפני הבחירות לכנסת, כשמצבם של משרד החינוך ומערכת החינוך נמצא בשפל חמור, שאינו רק באחריותם: השנים האחרונות היו שנים אבודות של מלחמה, שהגיעו אחרי נזקי מגפת הקורונה. אבל כשנוספו להן הכשלים במשרד החינוך, המערכת הגיעה לקריסה שבה היא נמצאת כיום.

בתיכונים כבר בקושי לומדים בימים אלה. חטיבות הביניים (על־יסודי) יסיימו את הלימודים ב־ 19 ביוני, ובבתי הספר היסודיים ב־30 ביוני. בשל המלחמה מול איראן ("שאגת הארי") הבטיח שר החינוך יואב קיש שהמסגרות ביסודי יפעלו חודש נוסף, אבל זה צפוי להיות שירות בייביסיטר ולא זמן לימודים או צמצום פערים.

לבתי הספר יובאו בעיקר מדריכים ולא המורים המקצועיים. בנוגע לחטיבות הביניים - משרד החינוך עדיין לא פרסם את תוכניתו. עד אז במערכת החינוך נערכים לתוצאות מבחן "תנופ"ה" נוסף, הפעם במדעים, שגם תוצאותיו צפויות להיות עגומות, בדיוק כמו המבחנים בשפת אם ובאנגלית שהעידו על התרסקות של מערכת החינוך.

בעיות בהבנת הנקרא

הנתונים הראו כי בשפת אם (עברית או ערבית) 62% מתלמידי כיתה ט' בישראל לא עומדים בדרישות תוכנית הלימודים, ולחלקם פערים משמעותיים. כל תלמיד רביעי (26%) נמצא ברמת ביצוע נמוכה מאוד. כלומר, מתקשה בקריאה ובהבנה של טקסטים. זה כמובן משפיע לא רק על הישגיו בעברית או בערבית, אלא בכל המקצועות, שכן יש לו בעיה בהבנת הנקרא.

באנגלית המצב גרוע עוד יותר: רק 22% מתלמידי כיתות ט' עומדים בדרישות של תוכנית הלימודים שקבע משרד החינוך. שם 40% מהתלמידים נמצאים ברמת ביצוע נמוכה מאוד ומתקשים לקרוא אנגלית או לענות על שאלות. נזכיר כי בדצמבר 2024 פורסמו תוצאות מבחני "טימס" שהראו שפל של 17 שנה בהישגים של מתמטיקה ומדעים בקרב תלמידי ישראל (חטיבות ביניים).

חשוב לציין, כי במבחנים הארציים השתתפו כ־30,256 תלמידים והם נערכו בשנה שעברה כאשר התלמידים היו בכיתה ט'. היום (תשפ"ו) הם כבר בתיכון (כיתה י'), והמבחן נערך עוד לפני שתי המערכות מול איראן – "עם כלביא" (יוני 2025) ו"שאגת הארי" (פברואר 2026).

"התוצאות מציגות תמונת מצב מדאיגה ביחס לרמת השליטה של תלמידי ישראל במיומנויות יסוד. זו לא סטייה, זו קריסה של מיומנויות היסוד של דור שלם", אומר אורן אוזן, יו"ר הנהגת ההורים הארצית.

"הנתונים מחייבים בחינה מעמיקה ופעולה מערכתית לחיזוק ההישגים. על רקע נתונים אלו, ההחלטה לבטל השנה את מבחני תנופה לכיתות ו' מעוררת דאגה עמוקה. דווקא ברגע שבו נדרשת תמונת מצב מדויקת כדי להבין את עומק הפערים, לא ניתן לוותר על כלי מדידה מרכזי. החשש הוא שמנסים להתעלם מהבעיה, אך היא לא תיעלם אם לא נמדוד ולא נדע. אי אפשר להתעלם מהנתונים - זהו רגע שמחייב מעבר מדיבורים למעשים".

עוד הוסיף אוזן כי הנהגת ההורים מצפה ממשרד חינוך להוביל מהלך לאומי ממוקד, "שיחזק את ההוראה, יתמוך בצוותים החינוכיים וייתן מענה מותאם לצרכים בשטח, לצד יצירת חלופות מדידה אמינות שיאפשרו להבין היכן עומדים התלמידים בפועל. לצד זאת, להורים תפקיד משמעותי בתהליך החינוכי, בעידוד, בליווי ובהצבת ציפיות ללמידה".

אנטומיה של קריסה

מבט במה שקרה במשרד החינוך בשנים האחרונות מראה כיצד הגענו לשפל. יש שני גורמים חיצוניים: הראשון הוא מלחמת חרבות ברזל, שפרצה באוקטובר 23', כשהתלמידים המסיימים השנה היו בכיתה ז'.

שבעה באוקטובר התרחש חודש אחרי פתיחת שנת הלימודים. לאורך כל כיתה ח' היתה מלחמה, ותלמידים רבים בצפון ובדרום פונו מבתיהם. 

קדמה לזה מגפת הקורונה. כשהיא פרצה התלמידים היו בכיתה ד'. בחודש פברואר החלו הבידודים והסגרים, הם עלו לכיתה ה' עם קפסולות ומסכות ונאלצו לוותר על ימי לימוד בבתי הספר לטובת כיתות א'-ג' והעבירו שעות מול הזום. הם נפרדו מהקורונה לחלוטין רק בכיתה ו'.

נוסף לכל זה יש להזכיר גם את משרד החינוך שקיבל את ההחלטות ואת שר החינוך יואב קיש, שנכנס לתפקידו לפני שלוש וחצי שנים, בינואר 2023. למרות שקיש ידע על מחסור חמור במורים הוא לא טיפל בו במלוא הרצינות ולא הביא פתרונות, אלא נכנע לתכתיבים של הסתדרות המורים בכל הנוגע להבאת מורים מקצועיים למערכת, בין היתר מורים למדעים ואנגלית.

כיום רבים מהמורים שמלמדים אנגלית לא למדו את תחום הדעת הזה, אלא מקצועות אחרים כמו ספרות או היסטוריה, ומנהלים מכניסים לכיתות מורים לא מקצועיים – וזו התוצאה.

"ההישגים באנגלית משקפים לא רק את יכולות התלמידים, אלא גם את תנאי הלמידה המאתגרים", אומרת ד"ר דפנה הורניק, ראש החוג לאנגלית במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. "אין די בהכרה בחשיבות השפה, יש לתרגם אותה להקצאת משאבים ממשית. בראש ובראשונה - הגדלת היקף שעות הלימוד באנגלית וחיזוק ההוראה, ולא דחיקת המקצוע לטובת טרנד טכנולוגי כזה או אחר".

בין לימודים לבחירות

בנוסף, השר קיש, כחלק מקמפיין הבחירות לכנסת, העדיף להתמקד דווקא במקצוע התנ"ך, מקצוע חשוב מאוד, אלא שהוא מקצוע הומני לעומת מקצוע שפתי. הוא השיק את תוכנית "שורשים" לזהות יהודית ובכך הסיט משאבים לטובתה.

השר גם הקדיש זמן לעיסוק בריבים שוליים, כמו בשאלה מתי ואיפה יניחו תפילין בבתי הספר. הוא אמנם הכריז על תוכנית "ישראל ריאלית", שאמורה לשפר את הישגי התלמידים במדעים, אך התקציב שלה בשנה החולפת היה דל.