יותר משליש (36%) מהאוכלוסייה בישראל נמצאים ברמת ביצוע נמוכה באוריינות קריאה, נתון שמציב סימן שאלה משמעותי על עתיד שוק העבודה והכלכלה. כך עולה מסקר מיומנויות (PIAAC) של OECD שנערך בשנים 2022-2023.
אוריינות קריאה אינה מסתכמת ביכולת לקרוא טקסט, אלא כוללת הבנת הנקרא, הפקת משמעות, חשיבה ביקורתית ויכולת להשתמש במידע, מיומנויות בסיסיות להשתלבות בחברה ובעולם העבודה המודרני.
לפי הנתונים, בקרב בעלי מיומנות נמוכה שיעור הגברים גבוה משיעור הנשים (54% לעומת 46%). אמנם כרבע מבעלי המיומנות הנמוכה הם בני 55–65, אך גם בקרב צעירים בגילי 16-24 נרשם שיעור משמעותי של 18%, נתון שמעלה חשש לגבי דור העתיד.
הפערים אינם מקריים: האוכלוסייה הערבית מיוצגת ביתר בקרב בעלי מיומנויות נמוכות, עם שיעור של 43%, כפול מחלקה היחסי באוכלוסייה. גם עולים שהגיעו לישראל לאחר גיל 10 נמצאים בסיכון מוגבר.
אחד הממצאים הבולטים הוא שהבעיה אינה מוגבלת לבעלי השכלה נמוכה: כשלושה רבעים מבעלי המיומנויות הנמוכות הם בעלי תעודת בגרות ומעלה. המשמעות היא שהשכלה פורמלית אינה מבטיחה רכישת מיומנויות יסוד, והפער בין תעודות לבין יכולות בפועל הולך ומעמיק.
לדברי פרופ' איריס בן דוד הדר מאוניברסיטת בר-אילן, שורש הבעיה נעוץ בין היתר במערכת החינוך: "ישראל מתמודדת עם משבר מתמשך בכוח אדם הוראתי, לצד כשל במנגנוני הקצאת המשאבים. רשויות חזקות משלימות פערים, ורשויות חלשות נותרות מאחור".
לדבריה, ילדים בפריפריה מקבלים פחות משאבים דווקא כאשר הם זקוקים ליותר, והפתרון טמון בהקצאה שוויונית המבוססת על צרכים. "השקעה בחינוך אינה רק שאלה של צדק חברתי, היא תנאי לצמיחה כלכלית ולחוסן לאומי", הדגישה.
סקר PIAAC, שבו השתתפו 31 מדינות, בוחן מיומנויות יסוד בקרב בני 16-65, כולל אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ויכולת פתרון בעיות, כולן נחשבות קריטיות להשתלבות בעולם העבודה המודרני.
בישראל, כך נראה, הפער בין כלכלת הייטק מתקדמת לבין חלקים רחבים מהאוכלוסייה שאינם מחזיקים במיומנויות בסיסיות, רק הולך ומעמיק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו