תלמידי ישראל נמצאים בימים אלה בעיצומה של תקופת הבגרויות תחת צל המלחמה, ומשרד החינוך אף החליט להעניק להם הקלות ייעודיות בשל המצב. אלא שבמנותק מהנסיבות הביטחוניות, דוח חדש של מבקר המדינה חושף "אינפלציה" חריגה בהקלות שבתי הספר מעניקים לתלמידיהם לאורך השנים האחרונות, באופן שמעלה שאלות קשות על שוויון הזדמנויות ועל טוהר הבחינות.
שר החינוך יואב קיש: "עשרות אלפי תלמידים בחינוך החרדי ילמדו 100% ליבה" // דוברות שר החינוך
על פי נתוני המבקר, בשנת 2025 זכו כ-48% מהתלמידים שניגשו לבחינות הבגרות לתוספת זמן, בעוד שעשור קודם לכן עמד שיעור הזכאים על 5% בלבד. השינוי הדרמטי מיוחס לשינוי במדיניות: בעבר נדרש אבחון מקצועי וחיצוני לצורך קבלת הזכאות, ואילו כיום בתי הספר הם אלו שמחליטים בעצמם למי להעניק את ההתאמה - מהלך שמוביל לשיפור ממוצע של כ-2.5 נקודות בציון הבחינה.
המספרים המוחלטים משרטטים תמונה של חוסר שליטה במערכת. בשנת הלימודים התשפ"ה (2025-2024), שבה לא היה צורך באבחון חיצוני, כ-63,000 תלמידים היו זכאים להארכת זמן באישור בית ספרם מתוך כ-131,000 נבחנים. לשם השוואה, בשנת 2015 קיבלו את ההקלה רק כ-5,000 תלמידים מתוך כ-103,000 נבחנים - פער בלתי נתפס המעיד על הקלות שבה ניתן לקבל כיום את ההטבה.
ההתאמות מיועדות בבסיסן לתלמידים עם לקויות למידה, אלא שמהדוח עולה כי בשנת הלימודים האחרונה, 52% מכלל התיכוניסטים במערכת החינוך הוגדרו ככאלה הסובלים מלקויות (כ-68,500 נבחנים). מתוך קבוצה זו, הרוב המוחלט (92%) קיבלו את האישור ישירות מהנהלת בית הספר שבו למדו, כאשר המבקר מציין כי המניע של המוסדות ברור: הענקת הקלות במטרה "לנפח" באופן מלאכותי את ממוצע הציונים הבית-ספרי ואת אחוז הזכאות לבגרות.
הקלות לעשירים
הדוח חושף פער בלתי נתפס בין שיעור הלקויות המדווחות לבין שכיחותן באוכלוסייה הכללית. בעוד שבקרב הנבחנים ב-2025 דווח כי כמעט מחציתם סובלים מלקות למידה או הפרעת קשב, הנתונים המדעיים באוכלוסייה נעים סביב 15% לכל היותר. המבקר מתריע כי המערכת מייצרת מצג שווא של לקויות למידה כדי להשיג יתרון הישגי בבחינות הממלכתיות.
בנוסף, מתברר כי כסף קונה לא רק חינוך טוב יותר, אלא גם הקלות בבחינות. שיעור התלמידים במצב חברתי-כלכלי גבוה שהיו זכאים להארכת זמן באישור בית הספר עמד על 55%, בעוד שבקרב תלמידים משכבות מוחלשות צנח הנתון ל-39% בלבד. המשמעות היא שהתלמידים החזקים ממילא נהנים מיתרון נוסף במרוץ לציונים, בעוד המערכת מעמיקה את הפערים החברתיים.
בימים אלה, כאשר המערכת מנסה להתמודד עם אתגרי המלחמה, הממצאים הללו מטילים צל כבד על אמינות תעודת הבגרות הישראלית. מבקר המדינה קורא למשרד החינוך להחזיר את הפיקוח המקצועי על מתן ההתאמות ולמנוע את המצב שבו בית הספר הוא "השופט והתליין" של הישגי תלמידיו, תוך שהוא מדגיש כי ללא התערבות דחופה, תעודת הבגרות תאבד את ערכה כמדד אובייקטיבי ליכולות התלמידים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו