מהחזית לקמפוס: שליש מהסטודנטים דיווחו על מחשבות אובדניות

המחיר הנפשי של המלחמה בקרב הדור הצעיר: יותר משליש מהסטודנטים בישראל דיווחי על מחשבות אובדניות במהלך המלחמה, כך נמסר ל"היום".

ימי המילואים הרבים אליהם גויסו סטודנטים בצו שמונה ערערו את עולמם. הניתוק מהבית, החברים או בני הזוג, המראות הקשים בשדה הקרב והחשש להיפצע. כל אלה, לצד אובדן השגרה המוכרת והתחושה כי כולם ממשיכים במסלול חייהם בעוד אתה נשכח מאחור - הביאו למצוקות נפשיות בקרב סטודנטיות וסטודנטים רבים. בנוסף, המלחמה מול איראן העכירה את המצב גם אצל סטודנטים שלא גויסו למילואים.

מחיר מדאיג במיוחד

39.4% מהסטודנטים דיווחו על סימפטומים חמורים של דיכאון, ו-33.8% דיווחו על מחשבות אובדניות אקטיביות בדרגות שונות, כך עולה מנתונים חדשים שיוצגו בכנס "להבין בכדי למנוע", שיתקיים במכללה האקדמית תל אביב יפו.

שיעורים אלה גבוהים משמעותית מהנתונים המקובלים בעולם, שם בין 20% ל-25% מהסטודנטים מדווחים על סימפטומים של דיכאון, וכ-18%-24% מדווחים על מחשבות אובדניות במהלך חייהם האקדמיים. גם ביחס לישראל שלפני המלחמה, מדובר בהחמרה ניכרת: 65.5% מהסטודנטים דיווחו על תחושת בדידות משמעותית, שיעור גבוה במיוחד גם בהשוואה לתקופות משבר קודמות, כולל לאחר מגפת הקורונה.

"להבין בכדי למנוע"

מדובר בנתונים חדשים שיוצגו לראשונה בכנס המדעי השנתי לחקר האובדנות בישראל - "להבין בכדי למנוע" והם מצביעים על החרפה משמעותית במצבם הנפשי של סטודנטים מאז פרוץ המלחמה. במחקר של פרופ' סמי חמדאן מהמכללה האקדמית תל אביב יפו השתתפו יותר מ-700 סטודנטיות וסטודנטים בישראל, רובם בעלי זיקה ישירה למלחמה דרך שירות צבאי, מילואים או השפעה אישית.

מחקר האורך עקב אחר סטודנטים לפני ואחרי פרוץ הלחימה ב-7 באוקטובר ומצא עלייה מובהקת בסימפטומים של דיכאון, לצד ירידה מסוימת בתחושת הבדידות, תופעה המיוחסת להתלכדות חברתית ולתחושת סולידריות בתקופות חירום. עם זאת, החוקרים מדגישים כי גורמי הסיכון המרכזיים למצוקה ולאובדנות בהם דיכאון, חרדה, מתח וקשיי שינה, פועלים כיום בעוצמה גבוהה יותר, על רקע מציאות של מלחמה מתמשכת, שירות מילואים, חשש לבני משפחה ואי ודאות כלכלית וביטחונית.

"אנחנו רואים כאן לא רק עלייה במספרים, אלא שינוי עומק במצב הנפשי של דור שלם." מציין פרופ' חמדאן. "הסטודנטים בישראל חיים כבר תקופה ארוכה תחת עומס מתמשך של איום ביטחוני, שירות מילואים ולחצים כלכליים ואקדמיים, והמערכת עדיין לא הדביקה את הפער. לצד גילויי חוסן והתלכדות חברתית, הנתונים מחייבים פעולה מיידית, הרחבת שירותי התמיכה הנפשית בקמפוסים, זיהוי מוקדם של מצוקה והשקעה בתוכניות מניעה ממוקדות. בלי צעדים כאלה, אנחנו עלולים לראות את המחירים ממשיכים להעמיק".

הכנס ביוזמת פרופ' סמי חמדאן מהמכללה האקדמית תל אביב יפו ופרופ' יוסי לוי בלז מאוניברסיטת חיפה, יתקיים ב-5 במאי במכללה האקדמית תל אביב-יפו ויאגד חוקרים, אנשי טיפול, נציגי ממשלה וארגוני סיוע נפשי לדיון במגמות עדכניות בתחום.

אם אתם או חברכם חווים מצוקה נפשית אל תישארו איתה לבד, גורמים שונים מעניקים עזרה ראשונה נפשית ללא עלות בהן גם קופות החולים. ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) מציעה סיוע מיידי, אנונימי ודיסקרטי 24/7. ניתן לפנות לקו החם בטלפון 1201, בוואטסאפ 052-8451201.