"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מה יקבלו ההורים? מתווה הפיצויים למסגרות הגיל הרך

משרד האוצר הציג לראשונה את מתווה הפיצויים • יתאפשר החזר תשלום מלא להורים והאוצר יכיר למסגרות בכך כהוצאות • מנהלי מסגרות לגיל הרך הזהירו בדיון: "הוצאה לחל"ת תגרום לנטישת סופית של עובדות מהענף"

,עודכן
0השמעה
גן סגור. צילום: לירון מולדובן

הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ אלון שוסטר ו-ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות ח"כ צבי סוכות, קיימו היום (שלישי) דיון משותף בנושא תפקוד מערכת החינוך בשעת חירום, תוך מיקוד באוכלוסיות הגיל הרך והחינוך המיוחד. הדיון עסק בהרחבה בהשלכות ההרסניות של סגירת המסגרות על הילדים, ההורים, והצוותים החינוכיים, ובצורך המיידי במתווה פיצויים כלכלי הוגן.

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אלון שוסטר הסביא בפתח הדיון: "החירום מציף בעוצמה את הפערים הקיימים ממילא במערכת החינוך, אך בחינוך המיוחד ובגיל הרך האתגר הוא עמוק ומורכב פי כמה: לא מדובר רק בלמידה שנפגעת, אלא בילדים שלא יכולים להישאר ללא מענה ובמשפחות שנושאות בנטל כבד. על המדינה להבטיח רצף חינוכי, רגשי ותפקודי דווקא עבור האוכלוסיות הפגיעות ביותר, ולתרגם החלטות שכבר התקבלו בעבר לפעולה מיידית בשטח. המתווה המוצג פוגע בצורה מאוד משמעותית בהורים. אין שום אינטרס למפעיל להחזיר כסף להורים, כי על כל שקל שהוא נותן הוא מפסיד 25%".

הדיון על מתווה הפיצויים לגיל הרך \\ דוברות הכנסת

"לא יתנו יד"

חברי הכנסת עדי עזוז ויוסי טייב התריעו על חוסר התיאום ועל האפליה הנוצרת בין סייעות בגני הילדים של משרד החינוך למטפלות במעונות היום, והדגישו כי לא יתנו יד למצב שבו יש מתווה שונה לכל סקטור. חברי כנסת ונציגים מהשלטון המקומי דיברו בדיון על כשלים מהותיים במענה החינוכי כעת שהילדים ברובם בבית וקראו להעביר את סמכות קבלת ההחלטות לרשויות המקומיות, המכירות היטב את פריסת המיגון וקיבולת המרחבים המוגנים כאשר במקרים רבים מוסדות החינוך הם המקום הבטוח ביותר עבור הילדים.

ליאור גבאי, יו"ר פורום מסגרות החינוך לגיל הרך תקף את המתווה ואמר: "מדובר בשכר של כ-50,000 מטפלות שעלולות למצוא עצמן ללא פת לחם. במתווה של מלחמת "חרבות ברזל" יושם פתרון של פיצוי פר ילד שהוכיח את עצמו. הוצאת עובדות לחופשה ללא תשלום (חל"ת) תגרור נטישה של כ-25% מהן את המקצוע".

ח"כ אלון שוסטר,צילום: אורן בן חקון

יניב בר אור, נציג המעונות הפרטיים הוסיף בדיון: "מספיק שמסגרת חינוכית גדלה מ־14 ל־28 ילדים – וכבר היא מאבדת זכאות לפיצוי, רק משום שאינה יכולה להוכיח ירידה במחזור. במקביל, מוציאים עובדים לחל״ת בזמן מלחמה, ללא ודאות שיחזרו, דווקא כשיש מחסור חמור במטפלות. התוצאה ברורה: מסגרות נסגרות, המחירים עולים, וההורים נושאים בנטל. אי־הוודאות רק מחריפה את המשבר. במקום לגלגל את האחריות לשטח ולעימותים עם הורים, נדרש פתרון מערכתי. אם לא יינתן מענה — נראה פחות ילדים במסגרות הפרטיות ופגיעה קשה ביציבות הענף".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר