מסמך חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שמתפרסם היום (ראשון), חושף תמונת מצב מדאיגה באשר למיגון מוסדות החינוך בישראל. הנתונים מצביעים על כך שהערים ירושלים, בני ברק ושפרעם ניצבות בראש רשימת הערים עם השיעור הגבוה ביותר של בתי ספר ללא מיגון כלל או עם רמת מיגון נמוכה.
מקלט ציבורי בצפון הפך לבית תפילה // ללא קרדיט
ירושלים ניצבת במקום הראשון מבין הערים, כאשר למעלה משליש (38%) מבתי הספר בעיר הם ללא מיגון או עם מיגון נמוך. מדובר בכמעט 300 בתי ספר מתוך כ-784 הפועלים בעיר. בני ברק ממוקמת במקום השני יחד עם שפרעם, שבה 31% מבתי הספר מוגדרים ללא מיגון או עם מיגון נמוך.
חשוב להדגיש כי המצב בבני ברק עלול להיות חמור אף יותר, שכן ב-13% מבתי הספר בעיר משרד החינוך מגדיר את המצב כ"אין דיווח", מה שעשוי להעיד על אחוזי חוסר מיגון בפועל גבוהים מהידוע.
תמונת המצב הארצית והגיל הרך
ברמה הארצית, ב-14% מבתי הספר בישראל אין מיגון כלל. ב-24% מבתי הספר בארץ ישנו מיגון חלקי בלבד. למשרד החינוך אין נתונים על מצב המיגון ביחס לכמחצית (כ-51%) מכיתות הגן ברחבי הארץ, נכון לאוגוסט 2024.
הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ אלון שוסטר תתכנס מחר (שני) לדיון מיוחד במצב המקלוט בישראל ובדוח המיוחד של מבקר המדינה, מינואר 2026, העוסק במיגון ומקלוט ברשויות המקומיות.
בדוח המבקר עלתה תמונת מצב קשה של היעדר מוכנות בעורף הישראלי: ליותר משלושה מיליון תושבים אין גישה למקלט, ממ"ד או מיגון תקני אחר. 56% ממיטות האשפוז ו-41% מחדרי הניתוח בבתי החולים הכלליים פועלים ללא מיגון. לרבע מתלמידי ישראל אין מיגון תקני בבתי הספר, ולמשרד החינוך אין כלל נתונים על מצב המיגון התקני ביותר מ-50% מגני הילדים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)