"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"הרפורמה נכשלה": המחסור בסייעות מטלטל את מערכת החינוך

הקושי לגייס סייעות על רקע תנאי העסקתן פוגע בגני ילדים, בבתי ספר ובחינוך המיוחד • ההסכם שנחתם מול השלטון המקומי לא עמד ביעדיו: "קיימות מחלוקות קשות"

,עודכן
0השמעה
הפגנת סייעות במעונות השיקומיים מול הכנסת (ארכיון). צילום: אורן בן חקון

המחסור בסייעות (תומכות חינוך) בגני ילדים, סייעות צמודות בבתי הספר, בחינוך המיוחד וסייעות רפואיות, הפך לאחת הבעיות הקשות של מערכת החינוך לצד מחסור במורים.

הסייעות פתחו במרד עקב שכרן הנמוך (ארכיון)

בזמן שחיים ביבס, יו”ר מרכז השלטון המקומי עובד על תכנית להביא כ־5,000 סייעות עובדות זרות לגני הילדים בין היתר מהודו וסרי לנקה, מצב הסייעות בארץ הולך ומחריף – זאת על אף שלפני שנתיים וחצי נחתם הסכם בין הסתדרות המעו"ף שמייצגת את הסייעות בכל הארץ אל מול השלטון המקומי.

אלא שמכתב של עו”ד גיל בר טל, יו”ר הסתדרות המעו"ף בהסתדרות מעלה שההסכם לא מצליח לעמוד ביעדיו. "לא יעלה על הדעת כי חינוך בגיל הרך יתבסס על עובדים זרים, הן לא יידעו לתקשר עם הגננת או הילדים – בשלב הכי קריטי כשהילד רוכש מיומנויות שפה", הוא כותב לחיים ביבס ושופך אור על הכשלים של הרשויות המקומיות.

ברשויות המקומיות עובדות כ־50 אלף סייעות. לפני שנחתם ההסכם, התקיים מאבק בן שנים לשיפור התנאים שלהן. ההסכם, שעלותו מיליוני שקלים, היה אמור להבטיח את שיפור התנאים של הסייעות, את השכר וגם לקבוע מנגנונים של הקידום - ולהפוך את המקצוע לפרופסיה באמצעות הכשרה של הסייעות.

לדבריו: "תכנית ההכשרות, שהיא אחד מרכיבי השכר המשמעותיים בהסכם, מתקדמת באיטיות. בפועל, לא נפתחו מספיק קורסים שיכולים לענות על הדרישה, ותוכנית ההכשרות שהחלה לפעול רק לאחרונה עדיין אינה מקיפה אפילו כ־20 אחוז מתומכות החינוך".

במכתב הוא מסביר שעל מנת להתמודד עם חיסורים של סייעות, הן מקבלות מענק התמדה (אי-העדרות) – של 600 שקלים אם לא החסירו יום עבודה. אלא שלדבריו המנגנון לא ברור ואינו מיושם באופן אחיד: "קיימות מחלוקות קשות בין הרשויות להסתדרות באשר לאופן יישומו. בפועל, היעדרות תומחרה ביתר ועלות המענק נמוכה מהצפוי טרם היישום".

בנוסף, הוא טוען כי "על רקע יוקר המחיה ההולך ועולה, שכרן של תומכות החינוך נשחק. יש לפעול לעדכון ולהגדלת השכר באמצעות מנגנון הצמדה שימנע שחיקה נוספת".

לדבריו, שני הצדדים מסכימים כי ההסכם במתכונתו הנוכחית אינו נותן מענה מספק להגברת האטרקטיביות של המקצוע ולצמצום המחסור. והוא קורא להיכנס למשא ומתן מידי לשיפור ההסכם, מבלי להמתין לסיומו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר