המחסור בסייעות (תומכות חינוך) בגני ילדים, סייעות צמודות בבתי הספר, בחינוך המיוחד וסייעות רפואיות, הפך לאחת הבעיות הקשות של מערכת החינוך לצד מחסור במורים.
הסייעות פתחו במרד עקב שכרן הנמוך (ארכיון)
בזמן שחיים ביבס, יו”ר מרכז השלטון המקומי עובד על תכנית להביא כ־5,000 סייעות עובדות זרות לגני הילדים בין היתר מהודו וסרי לנקה, מצב הסייעות בארץ הולך ומחריף – זאת על אף שלפני שנתיים וחצי נחתם הסכם בין הסתדרות המעו"ף שמייצגת את הסייעות בכל הארץ אל מול השלטון המקומי.
אלא שמכתב של עו”ד גיל בר טל, יו”ר הסתדרות המעו"ף בהסתדרות מעלה שההסכם לא מצליח לעמוד ביעדיו. "לא יעלה על הדעת כי חינוך בגיל הרך יתבסס על עובדים זרים, הן לא יידעו לתקשר עם הגננת או הילדים – בשלב הכי קריטי כשהילד רוכש מיומנויות שפה", הוא כותב לחיים ביבס ושופך אור על הכשלים של הרשויות המקומיות.
ברשויות המקומיות עובדות כ־50 אלף סייעות. לפני שנחתם ההסכם, התקיים מאבק בן שנים לשיפור התנאים שלהן. ההסכם, שעלותו מיליוני שקלים, היה אמור להבטיח את שיפור התנאים של הסייעות, את השכר וגם לקבוע מנגנונים של הקידום - ולהפוך את המקצוע לפרופסיה באמצעות הכשרה של הסייעות.
לדבריו: "תכנית ההכשרות, שהיא אחד מרכיבי השכר המשמעותיים בהסכם, מתקדמת באיטיות. בפועל, לא נפתחו מספיק קורסים שיכולים לענות על הדרישה, ותוכנית ההכשרות שהחלה לפעול רק לאחרונה עדיין אינה מקיפה אפילו כ־20 אחוז מתומכות החינוך".
במכתב הוא מסביר שעל מנת להתמודד עם חיסורים של סייעות, הן מקבלות מענק התמדה (אי-העדרות) – של 600 שקלים אם לא החסירו יום עבודה. אלא שלדבריו המנגנון לא ברור ואינו מיושם באופן אחיד: "קיימות מחלוקות קשות בין הרשויות להסתדרות באשר לאופן יישומו. בפועל, היעדרות תומחרה ביתר ועלות המענק נמוכה מהצפוי טרם היישום".
בנוסף, הוא טוען כי "על רקע יוקר המחיה ההולך ועולה, שכרן של תומכות החינוך נשחק. יש לפעול לעדכון ולהגדלת השכר באמצעות מנגנון הצמדה שימנע שחיקה נוספת".
לדבריו, שני הצדדים מסכימים כי ההסכם במתכונתו הנוכחית אינו נותן מענה מספק להגברת האטרקטיביות של המקצוע ולצמצום המחסור. והוא קורא להיכנס למשא ומתן מידי לשיפור ההסכם, מבלי להמתין לסיומו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו