על רקע הערכות ושמועות למתקפה אפשרית על איראן, והחשש מתגובה בירי לעבר ישראל, מתעוררים פחדים וחרדות בקרב ילדים ובני נוער החשופים לשיח ברשתות, בתקשורת ובשיחות של מבוגרים. עקב כך, שוחחנו עם שרית שרם-יבין, מנהלת מטיב לילדים במרכז הישראלי לפסיכוטראומה.
האם כדאי לדבר עם הילדים על האפשרות שמשהו יקרה, גם אם הם לא שואלים?
הנטייה הטבעית שלנו כהורים היא לגונן על הילדים מפני דאגה. אולם לילדים יש "חיישנים" רגישים מאוד, במיוחד לרמזים על סכנה. גם אם נדמה לנו שהם לא נחשפו לחדשות, ייתכן שקלטו שבריר שיחה של מבוגרים, משפט מהגננת או דיבורים על אזעקות מחבר בגן.
כאשר המתח מורגש באוויר אך לא מקבל הסבר, ילדים נוטים להשלים את החסר בעצמם. לעיתים קרובות, התרחישים שהם בונים בדמיונם מפחידים יותר מהמציאות. לכן מומלץ ליזום שיחה עדינה ומרגיעה, שתעניק עוגן ותאפשר להם לשאול שאלות.
איך מסבירים לילדים את המצב בלי להלחיץ אותם עוד יותר?
בשיחה כזו, ה"איך" חשוב לא פחות מה"מה". המסר צריך להיות יזום, קצר ומווסת, בגובה העיניים וללא עודף פרטים.
אפשר לומר למשל: "אולי שמתם לב שהמבוגרים קצת יותר מתוחים לאחרונה או בודקים חדשות לעיתים קרובות. יכול להיות שראיתם שאנחנו מסדרים את המרחב המוגן. זה קורה כי יש סימנים שאולי תהיה תקופה של לחימה, ואז ייתכן שיהיו אזעקות. אנחנו עוד לא יודעים אם זה יקרה, אבל חשוב לנו להיות מוכנים. הצבא שלנו ערוך ושומר עלינו, ואם יהיה משהו שחשוב שתדעו או תעשו – אנחנו כאן כדי לעזור ולשמור עליכם".
חשוב להתאים את הניסוח לגיל הילד, לרמת הרגישות שלו ולאזור המגורים.
מה אפשר לעשות אם אני כהורה חווה חרדה גדולה?
זו תגובה נורמלית לחלוטין למציאות מערערת. עם זאת, כדי לייצר ביטחון עבור הילדים, עלינו - כמרחב המגן שלהם - למצוא דרכים לווסת את עצמנו תחילה. ילד שרואה את ההורה משקיע בפעולה מרגיעה, כמו נשימה עמוקה, כוס תה, שיחה עם אדם קרוב או פעילות גופנית, מקבל מסר שהמצב תחת שליטה ושהסכנה אינה מיידית. טפלו בעצמכם כדי שתוכלו לטפל בהם.
האם כדאי לשנות את השגרה "ליתר ביטחון"?
כל עוד אין הנחיות רשמיות אחרות, לשגרה יש תפקיד מרכזי בוויסות הרגשי. במצב של חוסר ודאות, השגרה מייצרת ודאות. לצד זאת, תכנון מוקדם מפחית חרדה ומייצר תחושת מסוגלות. מומלץ להכין "תוכנית פעולה" פשוטה לתרחישים שונים - למשל, מה עושים אם יש אזעקה כשאנחנו בגינה - וכך להפוך מפאסיביים לאקטיביים.
ממה כדאי להימנע בתקופה של המתנה ודריכות?
מומלץ להימנע משני דברים עיקריים: חשיפת יתר לחדשות, במיוחד בנוכחות הילדים - הקולות והתמונות מחלחלים ויוצרים עומס רגשי. כמו כן, מומלץ להימני מהבטחות ללא כיסוי. משפטים כמו "שום דבר לא יקרה" או "אין מה לפחד" עלולים לערער את האמון של הילד. במקום זאת, עדיף מסר של מסוגלות: "אם יקרה משהו, אנחנו נתמודד איתו יחד. אנחנו יודעים מה לעשות ונעבור את זה יחד, גם אם יהיו רגעים מפחידים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו