שליטה בשביתות, במו"מ ובתקציבי עתק: הקרב על ראשות הסתדרות המורים

משכורות של עשרות אלפים, תקציבים של מיליונים והשפעה ישירה על המשק: הבחירות להסתדרות המורים יוצאות לדרך.

מחר (שלישי), יצאו כ-180 אלף עובדי הוראה - גננות, מורים וגמלאים מכל המגזרים לקבוע מי יחזיק באחד התפקידים המשמעותיים במדינה: מזכ"ל הסתדרות המורים. מדובר בתפקיד שמייצג את הגננות בגני העירייה (גילי 3-6), את המורים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים - וללא הגבלת כהונה.

בדומה לבחירות לכנסת, הבחירות אינן פרסונליות אלא לרשימות. שש סיעות מתמודדות הפעם. שתי הסיעות המרכזיות הן:

• סיעת אמ"י (אחדות מחנכי ישראל) - בראשות יפה בן דויד, המזכ"לית הנוכחית, שמכהנת כבר עשור והייתה האישה הראשונה שנבחרה לעמוד בראש הארגון מאז הקמתו בשנת 1903.

• סיעת נח"ל (נציגות חדשה להסתדרות המורים) - בראשות חיים נהון, מורה לשל"ח, רכז טיולים ומגיש לבגרויות באזרחות וגיאוגרפיה. זו הפעם הראשונה שבה הוא מתמודד לראשות הארגון.

לצדן מתמודדות גם: ארגון המורים הדתיים, סיעת המורים הגמלאים, ושתי סיעות מהמגזר הערבי - "מה - האמון והתקווה" ו"רפ - חד"ש בהסתדרות המורים".

תפקיד עם השפעה רחבה

לתפקיד המזכ"ל משמעות רחבה במיוחד. הודעה על עיצומים או שביתה של עובדי ההוראה משפיעה באופן ישיר על המשק ומשאירה הורים רבים בבית עם ילדיהם.

בסוף השנה הנוכחית אמורה הסתדרות המורים להתחיל במשא ומתן מול משרד האוצר על שכרם ותנאי העסקתם של עובדי ההוראה. מי שייבחר ינהל את המו"מ. הסוגיה קריטית במיוחד על רקע השאיפה של כלל השחקנים במערכת החינוך לבטל את יום הלימודים ביום שישי ולעבור לחמישה ימי לימוד בלבד.

החלטות המזכ"ל משפיעות באופן ישיר על מערכת החינוך, על עתיד תלמידי ישראל ועל היכולת לבצע רפורמות במערכת.

כסף גדול ושאלות על שקיפות

לתפקיד יש גם היבט כלכלי משמעותי. תקציב הסתדרות המורים עומד על מיליונים רבים מדי שנה. הארגון גובה תשלום חודשי מעובדי ההוראה ומקבל מדי שנה מאות מיליוני שקלים ממשרד החינוך - ללא שקיפות או יכולת לדעת מה נעשה בכסף.

שכר מזכ"ל הסתדרות המורים עומד על יותר מ-50 אלף שקלים בחודש, בדומה לשכר שר, לצד תקציב הוצאות נוסף.

כך מתנהלות הבחירות

הבחירות נחשבות ליצריות במיוחד ומלוות בהבטחות לשיפור תנאי ההעסקה של גננות ומורים - הבטחות שלא תמיד מתקבלות באמון מלא בקרב השטח.

ההצבעה נעשית בפתק אחד בלבד עבור אחת משש הרשימות. נציגי הרשימות ירכיבו את ועידת הסתדרות המורים, המונה 401 נציגים. מספר ימים לאחר הבחירות תתכנס הוועידה ותבחר את המזכ"ל או המזכ"לית מבין המועמדים שיוצגו על ידי הסיעות.

למרות קריאת סיעת נח"ל לקיים בחירות דיגיטליות, ההצבעה תהיה פיזית - הן בקלפיות נייחות והן בקלפיות ניידות שיעברו בין בתי הספר. יום שלישי יהיה יום לימודים רגיל, ללא חופש לעובדי ההוראה, וההצבעה תתאפשר עד שעות הערב.

עתירה וטענות להנדסת תוצאות

ראש רשימת חד"ש בהסתדרות המורים הגיש עתירה לבית הדין של הארגון בטענה כי הנהגת ההסתדרות מנסה להנדס את התוצאות באמצעות דיכוי ההצבעה בחברה הערבית.

לטענתו, קיימת פגיעה בעקרון השוויון בחלוקת הקלפיות: אופן הצבתן ושעות ההצבעה יוצרים פער משמעותי ולא מוצדק בין יישובים ערביים ליהודיים, העלול לפגוע ביכולתם של מורים מהחברה הערבית לממש את זכותם הדמוקרטית.

בין היתר נטען כי באום אל-פחם, עיר בת כ-65 אלף תושבים, הוצבה קלפי קבועה אחת בלבד - לעומת ארבע בחדרה. ביישובים גדולים כמו טמרה, כפר קרע, טירה וקלנסווה לא הוצבו כלל קלפיות קבועות.

ההבטחות המרכזיות

כל אחת מהסיעות מבטיחה שינוי ושיפור בתנאי העבודה. יפה בן דויד (אמ"י) מבקשת לקדם עבודה של ארבעה ימים בשבוע (בהנחה שיום שישי יבוטל), לאפשר ביצוע שעות שהייה מהבית, ולדרוש העלאת שכר.

חיים נהון (נח"ל) מבטיח לפעול לעלייה בשכר - כ-15 אלף שקלים למורה מתחיל וכ-30 אלף שקלים למורה ותיק. בנוסף, הוא דורש ומבטיח הגבלת כהונת המזכ"ל לשתי קדנציות בלבד.