"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פתאום בלי פיקוח: בגני ילדים הרגולציה פחות חשובה? | דעה

הפתרון למחסור החמור במערכת החינוך הוא ייבוא 5,000 עובדות זרות? • זו עלולה להיות טעות רגולטורית חמורה - מהלך שיחזיר את ישראל שנים אחורה למציאות של העסקה פרוצה, ללא פיקוח אפקטיבי, ללא שמירה מספקת על זכויות עובדים וללא גוף שנושא באחריות בשטח

,עודכן
0השמעה
5000 עובדות זרות יגיעו לעבוד בגני הילדים?, צילום: אילן גטניו

הכוונה להביא לישראל כ-5,000 עובדות זרות לגני הילדים מהודו ומסרי לנקה, כדי להתמודד עם המחסור החמור במערכת החינוך, נשמעת כמו פתרון מהיר למצוקה אמיתית.בפועל, זו עלולה להיות טעות רגולטורית חמורה - מהלך שיחזיר את ישראל שנים אחורה למציאות של העסקה פרוצה, ללא פיקוח אפקטיבי, ללא שמירה מספקת על זכויות עובדים וללא גוף שנושא באחריות בשטח.

הניסיון המצטבר בתחום העסקת עובדים זרים בישראל מלמד שכאשר עובדים מגיעים לא דרך מסגרת תאגידית מפוקחת, התוצאה ברורה: אין גורם שמלווה אותם באופן שוטף, אין מי שמוודא תנאי מגורים הולמים, אין פיקוח הדוק על תנאי העסקה - ואין כתובת מסודרת כשהדברים משתבשים.וכאן מתגלה האבסורד.

ויכוח בין שני עובדים זרים ממוצא תאילנדי, נגמר בתקיפה אלימה ופציעה קשה (ארכיון) // דוברות המשטרה

בענף הבנייה המדינה מחייבת שכל עובד זר יגיע באמצעות תאגיד מורשה, בטענה שמדובר במנגנון הכרחי לשמירה על סדר, פיקוח וזכויות עובדים. לא רק מחייבת - אלא גם מטילה על התאגידים אגרות והיטלים של עשרות אלפי שקלים בשנה לכל עובד, בדיוק בשם אותם עקרונות של אחריות ופיקוח.

אך כאשר מדובר בגני ילדים - לפתע מוכנים לוותר על אותם כללים עצמם.

אם העובדות יגיעו ללא גוף מתכלל, הן תהיינה תלויות לחלוטין ברשות המקומית או במעסיק הישיר. מי ידאג למגורים? מי יוודא שדרכונים אינם מוחזקים שלא כדין? מי יפקח על היקף שעות העבודה? מי יטפל במקרים של ניצול, מחלה או נטישה?

כאשר מדובר בגני ילדים - לפתע מוכנים לוותר על אותם כללים - גן ילדים, אילוסטרציה,צילום: מלני פנטון

מי שמכיר את ההיסטוריה של העסקת עובדים זרים בישראל יודע היטב מה קורה כאשר אין גוף מתכלל ומפקח בשטח. זה לא הסתיים טוב - לא עבור העובדים, ולא עבור המערכת.

דווקא כיום, כאשר קיימת בישראל תשתית מוסדרת של תאגידים מורשים, ניסיון מצטבר ומנגנוני פיקוח ברורים, בוחרים לעקוף אותם. הרצון לקצר תהליכים נוכח לחץ אמיתי על מערכת החינוך מובן - אך קיצור דרך רגולטורי עלול להפוך ל"שבירת כלים" שבסופה תעמוד מערכת החינוך מול כאוס תפעולי נוסף.

הבעיה כאן אינה רק סוגיית זכויות העובדות. מדובר גם ביציבות המערכת. ללא גוף שמרכז, מלווה ומפקח - נוצר חוסר סדר שמערכת שגם כך מתקשה לתפקד, תתקשה להכיל. אם המדינה סבורה שתאגידים הם המודל הנכון בענף הבנייה - אין היגיון שלא להחיל עקרון דומה גם כאן. אחרת, בתוך זמן קצר, פתרון החירום עלול להפוך למשבר הבא.

הכותב הוא יו"ר עמותת "דף חדש", המאגדת כ-150 תאגידי כוח אדם מורשים בענף הבנייה, התשתיות והשיפוצים, המעסיקים יחד מעל 40,000 עובדים זרים ממדינות שונות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

הארי אלקסלסי

יו״ר עמותת “דף חדש” המאגדת כ־150 תאגידי כוח אדם מורשים בענף הבנייה, התשתיות והשיפוצים, המעסיקים יחד מעל 40,000 עובדים זרים ממדינות שונות.

כדאילהכיר