יפה בן דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים, שוחחה עם נטעלי שם טוב, עיתונאית ותושבת הצפון בוועידת "היום" בגליל העליון.
כמה מתושבי הצפון שוקלים לשנות את ההצבעה בבחירות? | סקר "היום"
"הזכרנו כמה החינוך משמעותי. אין כנס ברמה הלאומית שלא מדברים בו עד כמה החינוך חשוב. כאן, באיזור הצפון, מרגישים את זה ברחובות. הסיפור החינוכי הוא חלק משמעותי מהחלטת התושבים אם לחזור או לא", אמרה נטעלי שם טוב בפתח הראיון.
בן דויד הסבירה כי חלק מתושבי הצפון הגיעו למרכז, נחשפו וחוו חינוך אחר. הם ראו שאפשר ללמוד אחרת, כשהילדים שלהם מקבלים את כל המענים שהם צריכים. לכן, חלקם החליטו להישאר ולא לחזור. מרבית המורים חזרו. אבל, צריך להבין שאי אפשר להסתמך רק על מערכת חינוך, צריך גם מעטפת סביבתית.
"אם זוג שאין לו מקור הכנסה במקום מסוים, אבל יש לו במקום אחר, הם לא יחזרו. לכן, המדינה הייתה צריכה לתת מענה גם לתעסוקה וגם לכלכלה. אם המדינה הייתה דואגת לתעסוקה ודואגת שעסקים לא יקרסו - המצב היה טוב יותר".
היו מורים שעשו כל מה שאפשר כדי להחזיק ילדים במצבים לא הגיוניים. מה אתם פוגשים היום?
"צריך לציין לטובה באופן הראוי ביותר את עובדי ההוראה. הם יצרו יש מאין. הם יצאו מגדרם כדי לתת לתלמידים מענים חינוכיים - לימודיים, ובמיוחד מענים רגשיים וחברתיים, כשמציאות מסביב היא בכאוס".
"היום, עם החזרה ללמידה במוסדות החינוך בצפון, אנחנו רואים את הקשיים שאיתם מתמודדים עובדי ההוראה, ובכלל את ההשלכות של הפינוי. אנחנו רואים התנהגויות של ילדים שבעבר לא התנהגו ככה. זה השפיע על ילדים נורמטיביים. זה כמובן לא שונה מהמרכז או מהדרום. לצערנו, זה נכון גם בהקשר של האלימות.
"אנחנו רואים גם חוסרים. יש חוסרים במקצועות כמו אנגלית ומתמטיקה ולכן המדינה הייתה צריכה להשקיע גם בצפון. המדינה חייבת לראות את זה כמשימה לאומית, בפרט בצפון. אני חייבת לומר שבדרום המצב טוב יותר. הקימו מנהלת, נתנו את המעטפת הגדולה ביותר ועטפו. גם בצפון צריך לעשות את זה. מנהלת המחוז לא צריכה להתמודד עם האתגרים הגדולים לבד. אנחנו לא צריכים לרוקן את הצפון. גם מבחינה ביטחונית, אבל גם כי אנשים מבקשים את הדברים הבסיסיים כדי לחיות בכבוד כאן".
החלקים של החלטת הממשלה, יתנו מענה?
"כן, אם הכספים יעברו. אבל בוודאי, אם המדינה תיתן את מה שאמרה שתיתן, אני חושבת שכן. זה יכול לעזור מאוד. צריך לזכור שבלי כלים מספקים ובלי ערך חוסן אמיתי אי אפשר לצפות מעובדי ההוראה להדביק מירוץ בלתי אפשרי".
"שלא יתערבו"
"אנחנו נותנים גם את הרווחה וגם את החוסן", אמרה בן דויד. "למורים אומרים 'אתם החוסן, אתם העוגן'. אנחנו, הסתדרות המורים, נותנים את החוסן - אבל אנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד. יש לנו את 'פרויקט מודעות' שרץ עשרות שנים. נתנו למורי הצפון את הפסיכולוגים הטובים ביותר, את העובדים הסוציאלים הטובים ביותר. נתנו את השירותים האלה ללא עלות. אני אומרת שוב: צריך לתת מעטפת גדולה יותר לצפון".
"בפועל, אני חושבת שזה שילוב. לא רק הממשלה או שר החינוך, אלא גם ראשי הרשויות. הם צריכים ללכת יד ביד למען תושבי הצפון. צריך להגיד: הצפון עבר משבר גדול מאוד. גם מלחמה וגם פינוי, שלא נעשה כמו בדרום. צריך להגיד: בואו יחד, לא משנה מי אתה פוליטית, צריך את זה בשביל המדינה. כל אחד צריך להגיע עם המשאבים שלו ולעזור לצפון לפרוח כמו לפני המלחמה".
מה שמתאים באזורים אחרים לא מתאים בצפון. אולי צריך לקבוע כללים יעודיים?
"אני מסכימה, כי בדרום עשינו את זה. ילדים מקיבוץ ניר עוז, כאשר עברו ללמוד בקיבוץ אחר, באמת נתנו להם תוספת שעות. רצו להפסיק להם בשנה שנייה, ואנחנו לא אפשרנו זאת. בדרום זה הצליח יותר כי התייחסו יותר לדרום. אני לא יודעת למה ההתייחסות שונה. אבל אני חושבת שמה שנותנים לדרום, צריך לתת גם לצפון. אם מישהו חשב שהתושבים חזרו לבתיהם ורוצים להחזיר את מערכת החינוך, חייבים להשקיע יותר. זו מחובתה של המדינה וזו מחובתה של הרשות".
לסיום, מה חלקה של הסתדרות המורים? ראינו שמה שעבד זה גמישות.
"זה סיפורי סבתא. אחד זורק את האחריות לשני. אנחנו לא זורקים אחריות. יש חוזים אישיים. נכון שהקמנו את החוזים למרות שהמשרד רצה ליישם אחרת. לקח להם שנתיים עד שזה זז. כמו כל דבר במדינה הזאת.
"הכל קורה בקצב צב. אני חושבת שלמורים ולצוותי ההוראה לא נותנים גיבוי, אמון וגם לא נותנים אפשרות לנהל. אני אומרת למשרד: אתה צריך להתנהג ככה וככה כרגולטור. תן למנהלים לנהל, תנו למורים לעבוד. המשרד עשה תוכניות של הקורונה ואף אחת לא הצליחה. למה? כי היה נתק בין התוכניות לשטח. לכן, מה צריך? גיבוי, אמון ושיתנו לנו לעבוד. אנחנו יודעים לעשות את זה בצורה הטובה ביותר. אז אל תתערבו. בלי עובדי הוראה חזקים, לא תהיה מערכת חינוך חזקה - ולא תהיה חזרה אמיתית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו