בגרות יש, אנגלית אין: הפער שנחשף בלימודי האקדמיה

מחר יתקיימו מבחני הבגרות באנגלית. עשרות אלפי תלמידים יישבו מול הבחינה, יתמודדו עם טקסטים, יענו על שאלות אמריקניות, ישלימו מילים בהבנת הנקרא ויכתבו חיבור באורך של 90-70 מילים. הבחינה בדיבור תיעשה בנפרד באמצעות דמות וירטואלית. ומה יהיו התוצאות? הסטיגמה אומרת שהתלמידים הישראלים, וגם המבוגרים, לא יודעים מספיק טוב אנגלית, ובעיקר - הם חוששים לדבר.

אז איך נגיב לעוכרי ישראל? רבים ברשתות יסתפקו באמוג'י של דגל ישראל ולב במקום לכתוב טיעונים משכנעים. גם חלק מהפוליטיקאים מתקשים באנגלית: נאומים בינלאומיים נקראים מדף, ראיונות באנגלית כמעט לא ניתנים, וטעויות בסיסיות הופכות לוויראליות ברשת.

אנגלית היא השפה המרכזית של המדע, הטכנולוגיה והתעסוקה. כשמדובר בלימוד אנגלית יש ארבעה ממדים: קריאה, כתיבה, דיבור ושמיעה. אבל רבים מבוגרי מערכת החינוך מסיימים 12 שנות לימוד - ולא מסוגלים להבין טקסט, לנהל שיחה או לכתוב טקסט על פי כללי הדקדוק כמו Present Simple או Present Progressive.

"רק 4 שעות שבועיות"

"במערכת החינוך בישראל לומדים אנגלית רק 4 שעות שבועיות. בכיתות בישראל, שנחשבות גדולות (יותר מ־30 תלמידים בכיתה), זה לא מספיק. השיעורים מתמקדים בדקדוק ופחות בדיבור, השיח בשיעורים מתנהל הרבה פעמים בעברית, ומכיוון שאין סביבה תומכת אנגלית קשה לדעת את השפה ברמה גבוהה", אומר עידו מהצרי, מנכ"ל תלמ"א (התוכנית למצוינות באנגלית) שמביאה מורים דוברי אנגלית להשתלב בלימודים בבתי ספר בארץ.

"דור העתיד הישראלי לומד אנגלית מהמדיה החברתית, אבל זה עובד רק על השמיעה ובסופו של יום זה תלוי כמה גישה יש לך למחשב או טאבלט וכמה משקיעים בבית. גם תלמידים שסיימו 5 יחידות לא יודעים לנהל שיחה שוטפת באנגלית, זה משפיע גם על הלימודים האקדמיים ושוק התעסוקה".

הוא מתייחס למדד שנקרא CEFR, סולם דרגות הנהוג באירופה להערכת התקדמותם של לומדי שפה זרה, בכל גיל: "זה מבחן גלובלי שלא היה קיים בשוק התעסוקה בישראל ומתחיל להתפתח במערכת החינוך.

"אנחנו בתלמ"א, בשיתוף פעולה עם משרד העבודה, מלמדים אנגלית על פי המדד - כדי שאם ישראלי ירצה לעבוד בחו"ל ידעו מה רמת האנגלית שלו. אנשים תולים תקוות ב־AI אבל שום טכנולוגיה לא תחליף את הקשר האנושי ואת ההתנסות הממשית בדיבור. לישראלים יש חסם של חוסר ביטחון לדבר באנגלית. לכן, השיעורים חייבים להתקיים באנגלית בלבד, והסביבה הבית־ספרית צריכה להיות דו־לשונית, עברית ואנגלית. אימוץ מדד CEFR הוא צעד קריטי בדרך לשם".

נתוני התמונה החינוכית האחרונים הראו כי כאשר מסתכלים על תלמידי י"ב הזכאים לבגרות (76.6% מהתלמידים בתשפ"ד), פחות מחצי מהם (46.8%) זכאים לבגרות שכוללת אנגלית ברמת 5 יחידות לימוד. עוד 18.6% זכאים לבגרות באנגלית ברמת 4 יחידות. כל השאר, שליש מהתלמידים במערכת (34.6%), סיימו בגרות ברמה הבסיסית (3 יחידות לימוד).

ולפני שמתלהבים מזה שמחצית מהבוגרים מחזיקים בבגרות מעולה, כדאי להסתכל אל האקדמיה. בדוח מבקר המדינה (2024) נבדק כמה מאותם בוגרי 5 יחידות אנגלית קיבלו פטור מקורסים ללימוד אנגלית באוניברסיטאות. התוצאות הראו שרק 30% קיבלו פטור, כל השאר היו ברמה שאינה מספקת, 11% היו ברמה הבסיסית, 4% נוספים עוד פחות מכך, ו־55% סווגו כמתקדמים, מה שאומר שיצטרכו לקחת כמה קורסים באנגלית.

הדוח העלה שלאורך השנים ציוני האנגלית במערכת החינוך עלו, אך "נופחו" ללא הצדקה ומבלי שהתלמידים השתפרו.

מחסור במורים ובאופטימיות

כדי שהתלמידים יידעו אנגלית המורים שלהם צריכים לדעת אנגלית. אלא שבישראל יש מחסור במורים, בפרט לאנגלית. רבים מהמורים שמלמדים אנגלית לא למדו הוראת אנגלית. על פי דוח המבקר (לפני שלוש שנים) חסרו 711 מורים לאנגלית. גם המחסור האיכותי גבוה: כ־26% מהמורים לאנגלית (כ־3,300 מורים) לא עמדו בדרישות ההכשרה להוראת המקצוע.

ד"ר מוניקה לוי, מדריכה פדגוגית, מרצה ומנחת סטאז' במכללת סמינר הקיבוצים: "יש מחסור רציני במורים. הכיתות גדולות מאוד, ויש מחסור בשעות הוראה. יש הרבה בתי ספר שתלמידים לא מקבלים את מספר השעות הנדרש, כי מעדיפים לחלק את שעות ההוראה של המורות בין כל הכיתות. בהרבה מקרים מי שנכנסים לכיתות ללמד אנגלית הם ללא הכשרה. ככה הילדים לא יידעו אנגלית ברמה שאנחנו רוצים. המצב כיום הוא שסטודנטים צעירים, גם כשהם מסיימים לימודי הוראת אנגלית, לא מגיעים לכיתות. מהמחקר שלי עלה ש־47% מהם בחרו לא ללמד אנגלית בסוף התואר, בגלל מצב מערכת החינוך, השכר, היחס למורים, ועוד. לשמחתי, השנה יש לנו שתי כיתות מלאות בשנה א' - זו עלייה לעומת השנתיים האחרונות, להיות מורה זה תפקיד עם שליחות".

מה עם שיטות הלימוד בבתי הספר? "בישראל שמים דגש על אוצר מילים וכן יש דגש על דיבור בבגרות, עושים בחינה שבעל פה. יש חשיפה לשפה בתרבות אבל השינוי קורה ולאט, תמיד יש מיקום לשיפור ואף פעם לא מאוחר, בסוף ישראלים מדברים אנגלית, גם אם בטעויות. זה לא שמגיע לכאן תייר ואף אחד לא מסוגל לדבר איתו, אני אופטימית".

בהיותו שר חינוך הוציא נפתלי בנט לפועל תוכנית לחיזוק לימודי האנגלית, אלא שלאחר כהונתו היא התפוגגה כי השרים אחריו לא תקצבו אותה. המטרה הראשית היתה השפה הדבורה, שתלמידים יידעו לדבר באנגלית. הובטח כי בכיתה י' יתקיים קורס באנגלית מדוברת (30 שעות) אך היא פעלה רק ב־30% מבתי הספר.

גם תלמידי כיתות ז' היו אמורים לקבל שעה שבועית לאנגלית דבורה: אלא שבמשרד החינוך הקצו רק 900 שעות. התוצאה היא שרק 327 מתוך 2,200 זכו לתוכנית. עוד הובטח, כי בכיתות ח' יכלול מבחן המיצ"ב גם בחינות בעל פה. מה שלא קרה כי המיצ"ב בוטל ובכך אין למשרד נתוני אמת.

מהיכן יבוא הפתרון?

שלל חברות מציעות כיום לתלמידים ולמבוגרים שיעורים פרטיים אונליין לשיפור האנגלית. הורים מוזמנים לרכוש תוכניות שיעזרו לילדים להשתפר באנגלית, בין היתר באמצעות שיחות ברשת עם מורים שדוברים רק אנגלית.

יש גם חברות שמציעות תוכניות ליווי לכל גיל, לימוד באמצעות קטעי מדיה, ועוד. עולה השאלה מתי מערכת החינוך תשנה את שיטת הלמידה באופן גורף, והאם הבינה המלאכותית תהיה שוברת שוויון?

"שוק ה־EdTech (טכנולוגיה חינוכית) מציע לבתי הספר מגוון פתרונות חדשניים", אומר אוהד רווה, מנהל חברת ליברי המתמחה בשילוב AI בתוך ספרי לימוד דיגיטליים שפועלת בבתי הספר. "למרות שרוב הכלים נותרים מחוץ לכיתות הלימוד, ישנן מעט חברות המצליחות להטמיע את הטכנולוגיה בליבת תהליך ההוראה".

לדבריו, תלמידים רבים מאבדים את הביטחון העצמי באנגלית כבר בשנות הלימוד הראשונות, והמורה מוגבל ביכולתו להעניק ליווי אישי לכל תלמיד: "המערכת שפיתחנו פועלת בתוך הספר עצמו, באותו עמוד שהתלמיד לומד ממנו. היא מתרגלת איתו מיומנויות מגוונות. הבינה המלאכותית מזהה נקודות חולשה ומספקת משוב מותאם, בשונה מכלי AI שאינם מותאמים ללמידה".

היתרון המרכזי, לדבריו של רווה, נעוץ באינטגרציה: "כשהלמידה המותאמת אישית משולבת באופן טבעי בחומר הלימוד, התלמידים חווים פחות חרדה, מפתחים ביטחון עצמי ומתקדמים בקצב האישי שלהם, מה שהופך את רכישת השפה לתהליך טבעי ויעיל יותר".