"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התכנית האקדמית ששברה את שיאי הביקוש - והסיבה

מהפיכת ה-AI משפיעה גם על בחירות של סטודנטים • באוניברסיטה הפתוחה מדווחים כי בשנה האחרונה יש זינוק של פי 10 בביקוש ללימודי מכונה וניתוח נתוני עתק לתואר שני • פרופ אלישי עזרא צור, ראש התוכנית, מסביר כי לא מדובר במקריות - ולמה דווקא התחום הזה רואה עליה

,עודכן
0השמעה
קלוד של חברת אנתרופיק. צילום: אי.פי

התכנית הכי מבוקשת באקדמיה?מהפיכת ה-AI משפיעה על הבחירה של הסטודנטים. לכולם כבר ברור שאי אפשר לברוח מהבינה המלאכותית, זה ממש לא רק יצירת תמונות או סיכומים – הידע הגדול הולך לשנות את העולם מקצה לקצה. זה יוצר גם שינוי גם באקדמיה, בבחירת הקורסים.

סרטון ה-AI שפרסם משרד רה"מ // משרד רה"מ באנגלית

באוניברסיטה הפתוחה מדווחים כי בשנה האחרונה יש זינוק של פי 10 בביקוש ללימודי מכונה וניתוח נתוני עתק לתואר שני. מדובר בתוכנית לימודים חדשה שמכשירה את הסטודנטים להבין, לפתח וליישם שיטות חישוביות מתקדמות לניתוח כמויות עצומות של נתונים ולהפיק מהן תובנות שיש להן ערך.

התוכנית משלבת בסיס תיאורטי אבל הסטודנטים גם יצטרכו ליישום אותו באופן מעשי. הכוונה היא לדעת איך הופכים נתונים גולמיים, למשל בתחום הרפואה והבריאות, תחבורה, חינוך, הפיננסים ועוד למודלים חכמים שיאפשרו קבלת החלטות מבוססות מידע.

הזינוק בביקוש לתוכנית אינו מקרי, הוא משקף את מהפכת ה-AI שמעצבת מחדש את שוק העבודה, המחקר והתעשייה בקצב מואץ.

כאמור, מדובר בתכנית לסטודנטים לתואר שני בלמידת מכונה וניתוח נתוני עתק והכוונה היא שהם יפתחו פתרונות חכמים, אתיים ומבוססי-נתונים, המסוגלים להתמודד עם האתגרים וההזדמנויות שמציבה הבינה המלאכותית בעשור הקרוב.

האוניברסיטה הפתוחה,צילום: יהושע יוסף

במחזור הראשון של התוכנית שהחלה באוקטובר 2024 למדו 40 סטודנטים בלבד, ותוך שנה חל גידול של פי 10 בביקוש לתוכנית, כך שלשנת הלימודים 2026 (שהחלה באוקטובר 2025) הגישו מועמדות 450 בוגרי תואר ראשון משורה של אוניברסיטאות ומכללות ברחבי הארץ. כ-100 מהם החלו ללמוד בתכנית. בשנת הלימודים 2027 (שתפתח באוקטובר 2026) יצטרפו לתכנית 100 סטודנטים נוספים.

פרופ' אלישי עזרא צור הוא ראש התוכנית לתואר שני בלמידת מכונה וניתוח נתוני עתק וראש המעבדה להנדסה נוירו-ביומורפית באוניברסיטה. "תכנית הלימודים החדשה משקפת את עיצובו מחדש של המבנה האקדמי כך שהבינה המלאכותית אינה עוד 'תחום בתוך תחום' של מדעי המחשב אלא דיסציפלינה עצמאית בעלת עומק אדיר של תאוריה, מחשבה ויישומים, כמו גם התמחויות ותת־התמחויות".

בעיניו, כפי הביולוגיה נבעה מתוך הכימיה והכימיה מתוך הפיזיקה, כך הבינה המלאכותית נובעת מתוך מדעי המחשב. "באקדמיה, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להסתפק בהיותנו משתמשים מתוחכמים בבינה המלאכותית. עלינו להבין את המכונה תוך שמירת חוויית הידע עצמו".

פרופ' אלישי עזרא צור,צילום: תמיר נוי

הוא אומר כי "על הידע להיות חלק מהאדם, ולא מספיקה היכולת לגשת אליו או אף להורות על עיבודו עם בינה מלאכותית. הלימודים בתוכנית מאפשר לבוגרים להבין את המרחב המדעי הזה לעומק ולרוחב באופן המאפשר התמחות והובלה - באקדמיה או בתעשייה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר