נתניהו, קיש וסמוטריץ' בהכרזה על תכנית החינוך עד גיל 3 (ארכיון). צילום: ללא

6 מפקחים על אלפי מוסדות: כך נראת האכיפה של משרד החינוך

שר החינוך יואב קיש הבטיח להביא בשורה לחינוך הגיל הרך כולל המחיר ואיכות המסגרות • אלא שגנים רבים בהם עשרות ילדים כמו המעון שבו קרה האסון בירושלים פועלים ללא רישיון

[object Object]

שישה מפקחי בטיחות בלבד, רק שני תקנים לפיקוח מצלמות - המחדל של הפיקוח על מעונות היום והגנים הפרטיים במספרים.

"תינוקות ישנים בשירותים": תיעוד מהדירה בה מתו הפעוטות

שר החינוך יואב קיש נמצא כבר שלוש שנים בתפקיד. הוא הבטיח להביא בשורה לחינוך הגיל הרך כולל המחיר ואיכות המסגרות. אלא שנתוני המשרד בראשו הוא עומד מראים ההפך.

בישראל יש כחצי מיליון פעוטות בגילאי לידה עד שלוש. בגילאי הלידה הם לרוב נשארים בבית עם הורה או מטפלת. כשהם נכנסים למעון רובם הולכים למסגרות פרטיות וחלקם הקטן למסגרות מסובסדות מפוקחות כמו ויצ"ו נעמת אמונה שמתמודדים עם מחסור תקציבי ומחסור במטפלות.

נושא הגנים הפרטיים פרוץ לגמרי למרות שבשנים האחרונות ניסו להסדיר אותו עם חוק הפיקוח שדורש אישור ממשרד החינוך ועמידה בתנאים כמו מבנה בטיחותי, הכשרה של הצוות ומצלמות.

נושא הגנים הפרטיים פרוץ לגמרי, צילום: מלני פנטון

אלא שגנים רבים בהם עשרות ילדים כמו המעון שבו קרה האסון בירושלים פועלים ללא רישיון. מנתוני משרד החינוך עולה כי נשוא הפיקוח ובקרה לוקה בחסר וכך גם היכולת לאתר ולטפל בגנים פרטיים שלא קיבלו רישיון.

במשרד יש רק שישה מפקחי בטיחות ושני תקנים ייעודיים לפיקוח מצלמות. הם מציינים כי מערך הפיקוח והבקרה הארצי והמחוזי כולל 59 מפקחות ו-13 יועצות בפיקוח הארצי, לצד שלושה תקני אכיפה ייעודיים. אבל כל אלה אמורים להיות אחראיים על אלפי מסגרות לגיל הרך. מפוקחות ופרטיות. הם מטפלות בפניות רבות שמגיעות מהורים בנוגע לאלימות ולא תמיד מצליחות לתת מענה בזמן סביר בגלל עומס. כל זה בלי לדבר על גנים שנמצאים מתחת לראדר ומשרד החינוך כלל לא מכיר.

משרד החינוך למשל לא פתח "מלשינון" למסגרת שפועלות ללא רישיון.

משרד החינוך למשל לא פתח "מלשינון" למסגרת שפועלות ללא רישיון, צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

כאמור, בעקבות האירוע הטרגי שאירע אתמול בירושלים, פרסם המשרד נתונים, מהם עולה כי במסגרת פעילות האכיפה מול מסגרות לא חוקיות, הועברו לטיפול אגף האכיפה 470 מסגרות.

מתוכן, 70 מסגרות נסגרו לאחר עבודת בקרה, 30 מסגרות הוסדרו וקיבלו רישיונות הפעלה, 20 מוסדות קיבלו צווי סגירה המצויים בטיפול אכיפתי מול המשטרה, 80 מסגרות מצויות בהליכי התראה, מהן 10 שכבר הוטלו עליהן עיצומים כספיים, ו-270 מעונות נמצאים בשלב בדיקה ואיסוף מידע לקראת המשך טיפול. בנוסף, מצויות כיום 226 מסגרות בתהליך רישוי, מהן 55 מסגרות מוכרות ו-171 מסגרות פרטיות.

נכון לשנת הלימודים תשפ״ו - פועלות בישראל 4,988 מסגרות מאושרות בעלות רישיון הפעלה. מתוכן, 2,081 מעונות מוכרים ו-2,907 מעונות פרטיים. במחוז מרכז פועלים 333 מעונות מוכרים ו-750 פרטיים. במחוז תל אביב 268 מוכרים ו-785 פרטיים. במחוז הצפון 502 מוכרים ו-360 פרטיים. במחוז הדרום 417 מוכרים ו-320 פרטיים. במחוז חיפה 179 מוכרים ו-450 פרטיים. במחוז ירושלים 382 מעונות מוכרים ו-242 פרטיים.

נכון לשנת הלימודים תשפ״ו - פועלות בישראל 4,988 מסגרות מאושרות, צילום: גדעון מרקוביץ

במשרד החינוך פרסמו גם את נתוני התקציב שהוקצה למערכת הגיל הרך בשנים האחרונות, מהם עולה כי ההקצבות נותרו יציבות ואף גדלו במעט: בשנת 2023 הוקצו 217.7 מיליון שקלים, בשנת 2024 ירד התקציב ל־211.6 מיליון שקלים, ובשנת 2025 חזר לעלות ל־218.7 מיליון שקלים. בשנת 2026, כך על פי המשרד, עומד התקציב על 220.2 מיליון שקלים.

לטענתם על אף המלחמה והצורך בצמצום פיסקלי, שהובילו לקיצוצים רוחביים בתקנות הפעולות במשרדי הממשלה, סך בסיס התקציב של הגיל הרך לא נפגע. הנתונים מצביעים על יציבות ואף על עלייה מתונה בסך כלל המשאבים המוקצים למערכת, תוך ביצוע התאמות פנימיות כגון חיזוק מערך הפיקוח והעברת תקציבים לגפ"ן לצורכי פישוט תהליכים.

עוד ציינו כי משרד החינוך ימשיך לפעול בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים לחיזוק האכיפה ולהבטחת פעילותן של מסגרות חינוכיות העומדות בדרישות החוק והפיקוח, לשם שמירה על שלומם וביטחונם של פעוטות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו