ועדת החינוך של הכנסת דנה הבוקר (שלישי) בהצעת חוק זכויות הסטודנט, שתיתן העדפה מתקנת ללוחמים שעשו ימי מילואים רבים, בכך שיקבלו החרגה בכניסה ללימודים אקדמאיים - על אף שאינם עומדים בתנאי הקבלה (כמו ציון פסיכומטרי ועוד). בדיון התפתח ויכוח בין ח"כים שטענו כי יש העדפה מתקנת לסטודנטים ערבים, לבין נציגי האקדמיה שטענו כי הנתונים מלמדים אחרת.
צפו: לוחמי מילואים של גולני תועדו מתניעים טנק סורי
יש לציין כי מוסדות אקדמאיים מחויבים לקבל סטודנטים על פי תנאי סף לכל מקצוע. יש דרישות סף ללימודי רפואה, למדעי המחשב ולהוראה - והם שונים זה מזה. כבר משנת 2017, המועצה להשכלה גבוהה איפשרה למוסדות לקבל מידי שנה סך של 10% סטודנטים חריגים בכל תכנית לימודי, לצורך הנגשה וצרכים מיוחדים. ההחרגה יכולה להינתן, למשל: לאחים שכולים, פצועי מלחמה, סטודנטים עם מוגבלות וגם מילואימניקים.
מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", המוסדות יכולים לקבל בהחרגה 18% סטודנטים מילואימניקים בכל תכנית לימודים. הנתון הזה גבוה יותר מאחוזי הסטודנטים שהוחרגו על רקע כללי ומהסטודנטים מהמגזר הערבי.
"העדפה מתקנת"
הנתונים, למעשה, שומטים את הטענות של חלק מיוזמי החוק כי הוא בא על רקע זה שמתקיימת באקדמיה "העדפה מתקנת" לסטודנטים ערבים או לחלופין לסטודנטים חרדים - מה שהוכח כלא נכון בנתונים האחרונים. למשל, באוניברסיטת תל אביב לא התקבלו סטודנטים ערבים בהחרגה. בבר אילן התקבלו רק 0.8% מהסטודנטים מהמגזר הערבי בהחרגה (29 צעירים).
גורמים באקדמיה חוששים כי החקיקה רק תפגע בסטודנטים מילואימניקים שכבר היום נכנסים במספרים גבוהים יחסים בהחרגה, למרות שאינם עומדים בתנאי סף.
הנתונים מלמדים כי ברפואה, אחד המקצועות הכי מבוקשים וקשים לקבלה התקבלו 8.1% מהסטודנטים בהחרגת מילואים, לעומת 2.1% שהוחרגו על רגע כללי. בהנדסת מכונות הוחרגו 5.7% מהסטודנטים על רקע מילואים. במדעי המחשב וכלכלה הוחרגו 4.3% מהסטודנטים המילואימניקים.
עם זאת יש לציין, כי ההוראה להכנסת סטודנטים מוחרגים על רקע מילואים, שעומד על 8% (בנוסף ל-10% שקיימים בידי המוסדות) תלוי בכך שהמועצה להשכלה גבוהה תאריך את התקנה שמאפשרת זו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו