הצעירים יקבעו את תוצאות הבחירות? שנת 2026 תהיה שנת בחירות - שבמובנים רבים, לאחר 7 באוקטובר ולאור הפילוג בחברה הישראלית, הן יהיו גורליות.
הסקר "ESS) "European Social Survey), סקר חברתי בינלאומי הנערך אחת לשנתיים בעשרות מדינות באירופה וגם בישראל, בוחן עמדות, ערכים ודפוסי התנהגות של אזרחים בנושאים פוליטיים, חברתיים ואזרחיים. מהסקר עולה כי ישראלים בין הגילאים 35-18 דיווחו דווקא על מעורבות פוליטית נמוכה ביחס למבוגרים ישראלים וכן גם ביחס לבני גילם באירופה.
אותם ישראלים בני 35-18 הם ימנים יותר ורבים מהם מתנגדים לאמירה כי הומואים ולסביות צריכים להיות חופשיים לחיות את חייהם כרצונם, אך הם כן מסכימים כי "מה שהמדינה הכי צריכה זו נאמנות למנהיגיה".
בעוד רבים בישראל מקווים כי הצעירים שלחמו בשדה הקרב הם אלה שיביאו שינוי בקלפי, מהסקר דווקא עולה כי בקרב צעירים הייתה השתתפות נמוכה יחסית בבחירות האחרונות (2022), לעומת בני 36 ומעלה. באופן כללי, שיעור ההשתתפות של צעירים בישראל בבחירות נמוך משמעותית מזה של האוכלוסייה הבוגרת, ונמוך גם בהשוואה לצעירים במדינות אירופאיות אחרות.
את ממצאי הסקר ניתחו פרופ' נועה לביא, דקנית בית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית תל אביב-יפו וד"ר אירית אדלר ממכון ב.י. כהן באוניברסיטת תל אביב. ממצאיו יוצגו במלואם במסגרת שבוע "הולכים לבחירות - עושים דמוקרטיה" שיחל ב-4 בינואר במכללה האקדמית תל אביב-יפו.
לדברי פרופ' נועה לביא, "לצד דפוסי ההשתתפות, הסקר מצביע על כך צעירים בישראל ממקמים את עצמם, בממוצע, ימינה יותר בהשוואה לצעירים במדינות אחרות. במקביל, רמת הדתיות הסובייקטיבית שלהם גבוהה מהממוצע הבינלאומי, גם כאשר השאלה מנוסחת ללא קשר להשתייכות דתית פורמלית".
בנוגע לזכויות להט"ב אמרה כי "ישראל ממוקמת בתחתית הדירוג הבינלאומי בשאלה על להט"ב וחיים חופשיים. מגמה דומה נצפית גם בשתי שאלות נוספות העוסקות בקבלה ובזכויות של להט"בים. ממצאים אלה מצביעים על עמדות שמרניות יותר בקרב הדור הצעיר בישראל בנושאים של זכויות מיעוטים מיניים, ביחס למקובל בעולם המערבי", ציינה פרופ' לביא.
ומה העמדות שלהם כלפי המערכת הפוליטית והדמוקרטית? הצעירים בישראל מביעים רמות נמוכות יחסית של אמון במוסדות השלטון המרכזיים: הכנסת, פוליטיקאים והמערכת המשפטית ושביעות רצון נמוכה מתפקוד הדמוקרטיה, בהשוואה לצעירים במדינות אירופאיות.
במקביל, בולטת נטייה גבוהה יותר להסכמה עם האמירה כי "מה שהמדינה הכי צריכה זו נאמנות למנהיגיה", ממצא שמציב את ישראל בקצה הבינלאומי גם בשאלת היחס לסמכות ולמנהיגות פוליטית, ומחדד את המתח בין תפיסות דמוקרטיות ליברליות לבין תפיסות היררכיות בקרב הדור הצעיר.
במסגרת "שבוע הדמוקרטיה", יתקיימו דיונים פתוחים בהשתתפות נבחרי ציבור, בהם השרה גילה גמליאל, ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, הרמטכ"ל לשעבר ויו"ר מפלגת "ישר" גדי איזנקוט, יו"ר מפלגת הדמוקרטים יאיר גולן, וכן חברות הכנסת אפרת רייטן מרום, פנינה תמנו שטה, מירב בן ארי ויו"ר מפגלת המילואימניקים יועז הנדל.
הסקר נערך בשנת 2024 וכלל מדגם של 906 נשאלים בישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו