"ישראל מאבדת את היתרון היחסי שלה": רילוקיישן? בריחת המוחות שוב כאן

ועד ראשי האוניברסיטאות התייחס היום (רביעי) לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שלפיהם 54,778 בני אדם - כ־6.2% ממקבלי התארים ממוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל בשנים 1990-2018 - שהו בחו"ל שלוש שנים ויותר, נכון לשנת 2024. מהנתונים עולה כי שיעור השוהים בחו"ל גבוה במיוחד בקרב מקבלי תארים במקצועות ה־STEM, כלומר המקצועות הטכנולוגיים, בהשוואה לבוגרים מתחומים אחרים.

"נתוני הלמ"ס הם קריאת השכמה ותמרור אזהרה חמור למקבלי ההחלטות. כאשר כרבע מבוגרי הדוקטורט במתמטיקה ובמדעי המחשב בוחרים לבנות את עתידם בחו"ל, מדינת ישראל הולכת ומאבדת את היתרון היחסי שלה", מסרו בוועד ראשי אוניברסיטאות המחקר (ור"ה). לדבריהם, "האקדמיה הישראלית משקיעה משאבים רבים בהכשרת המוחות המבריקים ביותר, והמדינה מאבדת אותם ברגע האמת. זו פגיעה ישירה במנועי הצמיחה של הכלכלה הישראלית, בביטחון, בהייטק ובחוסן הלאומי שלנו. ללא השקעה מיידית בתשתיות מחקר וביצירת ודאות לחוקרים צעירים, נמשיך לספק לעולם את המדענים הטובים ביותר - במקום שהם יבנו את העתיד שלנו כאן".

תופעת "בריחת המוחות" אינה חדשה בישראל, ומדענים וחוקרים רבים עשו רילוקיישן לתקופות ארוכות. בשנים קודמות נרשמה גם מגמה של "חזרה הביתה", אך בשנים האחרונות מתחדדת ההתנגשות בין הממשלה והמערכת הפוליטית לבין האקדמיה. בין היתר מדובר במחלוקות סביב המהפכה המשפטית, מלחמת חרבות ברזל ומצבה של ישראל בזירה הבין לאומית, שמוביל גם לחרמות על מדענים וחוקרים הפועלים מישראל. בתוך כך, שר החינוך יואב קיש, המשמש גם כיו"ר המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), תקף את האקדמיה.

העוזבים - צעירים, משכילים ומבוססים

נתוני הלמ"ס שפורסמו אתמול מעוררים דאגה ומעלים כי נכון לשנת 2024 חלה עלייה במספר היוצאים החדשים מהארץ, לצד ירידה במספר השבים לישראל לאחר שהייה ממושכת בחו"ל. לפי הנתונים, האקדמאים השוהים בחו"ל מתאפיינים כצעירים, משכילים ומהיישובים המבוססים בישראל - בעיקר מאזור השרון ותל אביב.

אחוזים גבוהים של שוהים בחו"ל נרשמו בקרב מקבלי תואר שלישי במתמטיקה (25.4%) ובמדעי המחשב (21.7%). בקרב מקבלי תואר שני ברפואה שיעור השוהים בחו"ל עומד על 8.4%, בדומה לשנים קודמות. בתואר ראשון נרשמו שיעורים גבוהים בקרב מקבלי תואר במוזיקה (25.8%), באנגלית - שפה וספרות (19.9%) ובמתמטיקה (14.2%). עוד עולה כי שיעור השוהים בחו"ל מקרב בוגרי אוניברסיטאות (8.7%) גבוה משמעותית מזה של בוגרי מכללות אקדמיות (5.6%), האוניברסיטה הפתוחה (5.2%) ומכללות אקדמיות לחינוך (2.2%).

בקרב מקבלי תארים השוהים בחו"ל 6-9 שנים ממועד קבלת התואר נרשמה ירידה מתונה: 5.2% ממקבלי התארים בשנים 2007-2010 שהו בחו"ל נכון לשנת 2013, לעומת 3.6% ממקבלי התארים בשנים 2015-2018 שהו בחו"ל נכון לשנת 2022. עם זאת, בקרב מקבלי תואר שלישי נרשמה עלייה. מדובר בחוקרים, מדענים ודוקטורים שמדינת ישראל השקיעה רבות בהשכלתם - במוסדות מתוקצבים ובשכר לימוד מסובסד - אך כיום עובדים וחיים מחוץ למדינה.

היישובים שמהם עזבו בשיעורים הגבוהים ביותר מקבלי תארים הם רמת השרון, עומר, אבן יהודה, תל אביב-יפו, זיכרון יעקב, הרצליה, רעננה, חיפה, כפר סבא, כוכב יאיר וכרמיאל.

מהמועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב נמסר כי הן פועלות לאורך שנים, בתמיכת ובשיתוף אגף התקציבים במשרד האוצר, ובשיתוף הקרן הלאומית למדע ומשרד העלייה והקליטה, לחיזוק ההון האנושי המחקרי של מדינת ישראל ולקידום מהלכים מערכתיים להתמודדות עם תופעת השהייה הממושכת בחו״ל בקרב מקבלי תארים, ובפרט בקרב בעלי תואר שלישי ובתחומי המדעים המדויקים וההנדסה.

"במסגרת מאמץ זה מקודמות תכניות ייעודיות להשבת חוקרים מצטיינים מחו״ל ולחיזוק הסגל האקדמי בישראל. בין היתר פועלת תכנית “בראשית”, המיועדת לקליטת פוסט-דוקטורנטים מצטיינים עולים ותושבים חוזרים במוסדות המחקר בישראל, ומעניקה להם תמיכה רב־שנתית רחבת היקף המאפשרת הקמת קבוצות מחקר והשתלבות כחברי סגל באקדמיה הישראלית. בשנה האחרונה זכו בתכנית “בראשית” 22 חוקרים צעירים ממגוון רחב של תחומי מחקר. בנוסף פועלת תכנית “אור – אופק רחוק” לקליטת חוקרים בכירים מובילים במסלול סגל מחקר באוניברסיטאות, שבמסגרתה זכו בשנה החולפת שישה חוקרים בכירים. תכניות אלה מצטרפות לתכניות נוספות לחיזוק הסגל האקדמי בתחומי עדיפות לאומיים, ובהם מדע וטכנולוגיה קוונטיים וקיימות ומשבר האקלים, אשר נועדו אף הן להשבת חוקרים מצטיינים מחו״ל ולקליטתם כחברי סגל במוסדות המחקר בישראל.

המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב ימשיכו לפעול, בשיתוף משרדי הממשלה והאוניברסיטאות, לחיזוק האקדמיה הישראלית ולשימור מעמדה של ישראל כמוקד מחקר בינלאומי מוביל".