"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
סטודנטים זועמים: "המלחמה בעזה היא נקמה יהודית?"
באוניברסיטה הפתוחה מוחים נגד כנס שצפוי להתקיים בחודש ינואר, תחת הכותרת "בין 'הכחשה לנקמה', לבין 'צריך לשטח את עזה'".• סטודנט בפתוחה: "הזוי שהמוסד שאנחנו מממנים נותן יד לטקסטים כאלה שמציגים אותנו כברברים צמאי דם"
המראות מסוקי חיל האוויר לקליטת שורדי שבי (ארכיון). צילום: דובר צה"ל

סטודנטים זועמים: "המלחמה בעזה היא נקמה יהודית?"

באוניברסיטה הפתוחה מוחים נגד כנס שצפוי להתקיים בחודש ינואר, תחת הכותרת "בין 'הכחשה לנקמה', לבין 'צריך לשטח את עזה'".• סטודנט בפתוחה: "הזוי שהמוסד שאנחנו מממנים נותן יד לטקסטים כאלה שמציגים אותנו כברברים צמאי דם"

נועם (דבול) דביר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בחודש ינואר, האוניברסיטה הפתוחה תקיים אירוע תחת הכותרת "נקמה ומלחמה בעזה - מבטים היסטוריים ופוליטיים". הכנס גורר סערה וזעם בקרב סטודנטים, שטוענים כי המסר שעולה ממנו הוא שהמלחמה בעזה אליה יצאה ישראל בעקבות טבח 7 באוקטובר הוא למעשה מסע נקמה.

בשבעה באוקטובר חדרו אלפי מחבלי ומרצחי חמאס לישראל, הם רצחו, חטפו, אנסו, התעללו, פצעו ובזזו את תושבי עוטף עזה ובתיהם וגם ביצעו הרג המוני במסיבת הנובה. כעת שנתיים לאחר המלחמה מקיים מכון האוניברסיטה הפתוחה לחקר יחסי חברה-צבא יום עיון עם שם מעורר מחלוקת, מרצים מעוריי מחלוקת ופאנלים עם שמות מעוררי מחלוקת.

"נקמה ומלחמה בעזה". כנס בפתוחה, צילום: ללא

כאמור, השם שנבחר לכנס הוא ששמו "נקמה ומלחמה בעזה מבטים היסטוריים ופוליטיים", המושב הראשון נקרא "הנקמה בעזה – מבט היסטורי", בין היתר תיקח בו חלק פרופ' אורית רוזין, מאוניברסיטת תל אביב שתדבר על תשוקת הנקם, המשפט, ועונש המוות למחבלים וכן עמיתה פרופ' אורי ש. כהן, שיעסוק ב- "הגשרים בין אתמול ומחר: על נקמה וזמן". המושב שני יעסוק ב"הנקמה בעזה: מבט סוציולוגי" ואחד הנושאים שידנו בו יהיה – בין "הכחשה לנקמה: בין עזה כחור שחור" לבין "צריך לשטח את עזה".

מה הטעם במלחמה

לטענת סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה - האוניברסיטה הגדולה בישראל שרבים מהסטודנטים בה שרתו במילואים במהלך המלחמה - - הסאבטקסט של הכנס הוא שחיילי צה"ל, הצבא והמדינה יצאו למלחמה רק בשל הנקמה ולא על מנת לתת ביטחון לתושבי הדרום: "מצער מאוד שאחרי שנתיים של מלחמה החברים שלי צריכים לחזור לקמפוס ולמצוא כאלה אירועים", אומר עידו (שם בדוי) בן 27, סטודנט באוניברסיטה הפתוחה ששרת במילואים.

"מצער מאוד שאחרי שנתיים של מלחמה החברים שלי צריכים לחזור לקמפוס ולמצוא כאלה אירועים". האוניברסיטה הפתוחה (ארכיון), צילום: יהושע יוסף

"זו יריקה בפנים שלנו, זה הזוי שהמוסד שאנחנו מממנים נותן יד לאירוע כזה, לטקסטים כאלה שמציגים אותנו כברברים צמאי דם. אני מאוד בעד חופש אקדמי, אפשר וצריך לדבר על הכל אבל לא בצורה הזאת, לא כשזה המסר, אנשים הקריבו את החיים שלהם כדי שהאקדמיה כאן תמשיך לפעול – באוניברסיטה חייבים לעשות בדק בית ולהתנצל", הוסיף.

"בוחנים תופעות חברתיות"

מהאוניברסיטה הפתוחה נמסר: "האוניברסיטה מאמינה בחשיבותו של שיח ציבורי וביכולת לשאול שאלות שמקדמות שיח משמעותי, גם בנושאים שמעוררים מחלוקת. הכל על פי ערכי החופש האקדמי. מטרת הכנס היא לבחון באופן יסודי תופעות חברתיות שהתפתחו במלחמה, לצד המהלך הנדרש של יציאת כוחות צה"ל להגנה על תושבי המדינה וישוביה לאחר טבח החמאס.

"שיח הנקמה הוא אחת התופעות האלה. הכנס לא נועד לתקוף אף אחד, אלא לבחון את התופעה מזוויות שונות. בין תפקידי האקדמיה גם להפנות זרקור לשאלות שלא קיבלו תשומת הלב הראויה להן, לאפשר קולות שלא נשמעו, ולבחון תהליכים חברתיים ופוליטיים באופן ביקורתי ופתוח".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...