המלחמה הסתיימה אבל החרם על ישראל עדיין כאן

המלחמה בעזה הביאה לחרם על מדינת ישראל במגוון זירות, בין אם אמברגו נשק או חרם תיירותי. חרם נוסף משמעותי הוא החרם האקדמי על ישראל – שבעיקר בעקבות התבטאויות של פוליטיקאים וחוסר הסברה מביא לכך שחוקרים ישראלים הודרו ממחקרים ומוסדות אקדמאיים בעולם.

ועד ראשי אוניברסיטאות המחקר (ור"ה) מפרסם היום (שני) את דוח "המאבק בחרם האקדמי" לקיץ-סתיו 2025, שמתמקד בהחרפה מתמשכת במקרי חרם אקדמי במדינות אירופה. הנתונים שנאספו מעידים על גידול ניכר בהיקף הדיווחים על מקרי חרם אקדמי, מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". החרם באירופה ממשיך להוות גורם בעייתי ומשמעותי, וכיום מתקרב מספר מקרי החרם שדווחו עד כה לכ-1,000, כאשר רבע מהם הם מקרי חרם משלושת החודשים האחרונים, רובם מאירופה.

אולי רבים קיוו כי כאשר המלחמה תסתיים המצב יחזו לקדמותו, אך לא כך: הדוח מציין כי בניגוד לתחזיות, עצירת הלחימה והמהלכים הדיפלומטיים לא הביאו לבלימה או לירידה בעוצמת החרם, ויתכן שאף להיפך. יתרה מכך, נדמה שתדמיתה השלילית של ישראל באירופה התקבעה, וכי מהלכים מדיניים לבדם אינם מספיקים כדי לשנות את התודעה הקיימת. באיטליה, למשל, נרשמה עלייה חדה וניכרת במספר הדיווחים על חרם, המושפעים בין היתר משיח פוליטי פנימי סביב המלחמה בעזה ומחאות ארציות.

הדוח מדגיש כי החרם האקדמי התרחב באופן מדאיג מעבר להחרמת חוקרים בודדים (57% מהמקרים המדווחים כיום), אל חרם ברמת המוסד ותוכניות בינלאומיות רחבות. מגמה מטרידה היא העלייה במספר האוניברסיטאות האירופיות המטילות חרם אקדמי מלא על מוסדות בישראל.

עוד נכתב בדוח כי חוקרים ישראלים מורחקים באופן מפורש או סמוי מתוכניות מחקר אירופיות, ובמיוחד מתוכנית Horizon Europe. נכון להיום, כ-20 שותפויות ישראליות שממומנות בתוכנית זו מוחרמות, בעיקר בספרד, בלגיה ואיטליה. ההתרחבות המשמעותית הזו, הכוללת חרם גם מצד אגודות אקדמיות מקצועיות בתחומי ידע שונים (כגון ארכיאולוגיה, רפואה ותקשורת), מאיימת להביא את האקדמיה הישראלית לבידוד מסוכן ומהווה איום אסטרטגי ממשי על מעמדה הבינלאומי. חוקרים שביקשו להשתתף בכנסים קיבלו תנאים קשים של ויתור על שיוך אקדמי מוסדי ישראלי והתחייבות להצהרות אנטי-ישראליות ופרו- פלשתיניות.

ומה לגבי ארצות הברית? בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא והצעדים האגרסיביים שנקט כלפי מוסדות מחקר מובילים בלמו במידה רבה את מקרי החרם האקדמי הגלוי שם. להערכת צוות המאבק בחרם, תופעת החרם תלווה את האקדמיה הישראלית עוד זמן רב, וצפוי לחץ גובר להעמיק את האש על ישראל גם לאחר סיום הלחימה. המלצת הצוות היא לגבש אסטרטגיה ארוכת טווח שתתמקד בחיזוק קשרים אקדמיים קיימים ובהשקעה עקבית בהסברה.