לאחרונה החלו לפעול שמונה מכינות קדם־צבאיות חדשות. המשותף לכולן הוא שהן פועלות בגבולות הארץ - מקומות שרבים מהצעירים נמנעים מלהגיע אליהם, אם בשל חשש ביטחוני וריחוק מהמרכז, ואם בשל רצון להתמקד פחות בתרומה לקהילה. את המהלך מובילה מועצת המכינות הקדם־צבאיות והוא נועד לחזק את הקהילות שנפגעו קשות במהלך מלחמת חרבות ברזל, לייצר חוסן אזרחי ולבסס נוכחות צעירה וערכית בגבולות ישראל.
המכינות החדשות הוקמו בקיבוץ ניר עוז שבעוטף עזה, שתושביו עדיין מפונים מבתיהם, במטולה, בראש הנקרה, בלוחמי הגטאות, בנהריה ובנטועה שבגבול הצפון, וכן במבואות יריחו וברותם שבבקעת הירדן. הן מצטרפות לשמונה מכינות שהוקמו בשנה שעברה. הקמת המכינות היא חלק מתוכנית 11 הנקודות שיזמה מועצת המכינות, להקמת מכינות חדשות בגבולות ובאזורים שנפגעו, ואשר נעשתה בהשראת מבצע ההתיישבות הגדול ביותר טרום הקמת המדינה - תוכנית 11 הנקודות ההיסטורית, שבה הוקמו באוקטובר 1946 בלילה אחד 11 יישובי חומה ומגדל בנגב המערבי ושינו את פני המציאות.
חברי מכינת חנתון עוזרים לחברם לצלוח את המסע על כסא גלגלים // צילום: אודליה שפיר, מכינת חנתון
"מטורפים בקטע טוב"
מבואות יריחו הוא אחד האזורים המאתגרים שיש מבחינה ביטחונית, מוקף כפרים ערביים עוינים. ודווקא כאן החליטה חבורה של אנשי מילואים להקים מכינה צבאית.
המכינה במבואות יריחו היא חלק ממכינת איתן, הפועלת כבר 15 שנה במישור אדומים בניהולו של הרב עדיאל אזרד, רס"ן (מיל') ששירת במשך חודשים ארוכים במלחמה. את השלוחה מנהל הרב ניר ראפ, גם הוא קצין במילואים, שעבר עם משפחתו להתגורר במבואות יריחו והוביל את הקמת השלוחה מאפס.
המטרה של המכינות הללו היא לחזק את הגבול המזרחי ואת הקהילה המקומית בבקעת הירדן. בשלוחה כ־33 חניכים, מתוכם 20 בשנה א' ו־13 בשנה ב'. מדובר במכינה דתית, והחניכים בה צפויים לשלב לימוד תורה בבית המדרש, עשייה התנדבותית הכוללת עבודה חקלאית ושמירות בחוות החקלאיות בבקעה, וכן הכנה לשירות צבאי.
"מה שגרם לי להגיע לכאן היה הסקרנות ואהבת הארץ", אומר אלון ביטון, חניך במכינת איתן מבואות יריחו. "זה מקום שאין בו כל כך התיישבות, אין כל כך אנשים, יש מדבר ושממה, ורציתי לראות איך אפשר לפתח את המקום ולהתפתח גם בעצמי". סדר היום של הצעירים במכינה משלב תפילות, לימודים משותפים והקמת התשתיות של המכינה. "אנחנו מנסים כמה שיותר ליישב ולהפוך את המקום הזה לבית. לאט־לאט אנחנו גם מכירים את הקהילה של מבואות יריחו, יש אינטראקציה. אנחנו פוגשים את בני הנוער במגרש, ואם תושב זקוק לעזרה בבית אנחנו עוזרים לו".
על המעבר ליישוב בתקופה ביטחונית רגישה הוא אומר: "יש גם חששות, אבל יש הרבה חבר'ה חמושים. אם כולם יחששו ולא יגיעו לכאן, אף אחד לא יתיישב פה. באתי עם עוד 12 חבר'ה שהיו איתי בשנה שעברה במכינה־האם, ועוד 20 חבר'ה שהגיעו לכאן השנה בלי שידעו לאן הם נכנסים. בעיניי הם מטורפים בקטע טוב. כולם באים מתוך אידיאל ואהבת הארץ".
"להחיות מקום מפורק"
הטבח הנורא בקיבוץ ניר עוז ב־7 באוקטובר 2023, שבו כל חבר קיבוץ רביעי נחטף או נרצח, ריסק את הקהילה, שעדיין לא חזרה להתגורר בקיבוץ. ההערכות הן שרק בעוד כשנתיים יחזרו החברים להתגורר בו, פרט לכמה בודדים שסירבו לעזוב. אלא שבקיבוץ עברו להתגורר 24 חניכים צעירים מכל רחבי הארץ במסגרת מכינת "במעלה הדרך".
המכינה בניר עוז הוקמה ביוזמת אלון רצון ונמרוד פלמח, שני יזמים חברתיים מעולם מנהיגות הנוער שהקימו את עמותת "במעלה הדרך". הרצון להקים את המכינה נולד לאחר אירועי 7 באוקטובר וההבנה שהשיקום של הנוער בעוטף לא יכול להסתפק רק בתמיכה רגשית, אלא חייב להתמקד גם בבנייה של העתיד.
"ראינו מקום מפורק מכל הבחינות, שהקהילה בו מפורקת לא פחות, וזה היה המגנט שמשך אותנו לפה, להיות חלק מכאן", אומר אלון רצון, ראש מכינת "במעלה הדרך" שבקיבוץ ניר עוז. "הבאנו לפה חבר'ה מכל הארץ, שיחיו פה, וזה לא מובן מאליו בימים אלה. מעבר לכך שהם פה, הם באו לבנות את חיי הקהילה, לעבוד בחקלאות ובבינוי. אבל זה הרבה מעבר לידיים עובדות, זה בשביל לרומם את הרוח. רוב האנשים במדינה, כשהם שומעים ניר עוז - צובט להם, יש בוקס בבטן של חורבן, ואנחנו רוצים שכשישמעו ניר עוז, לצד הכאב תהיה גם מחשבה על הנוער המדהים של המדינה שלנו שהולך ומחיה אותו יחד עם הקהילה".
תוכנית הלימודים משלבת לימודי חברה ישראלית, מזרח תיכון, כישורי חיים והכנה לשירות צבאי, יחד עם עשייה קהילתית: עבודה חקלאית, סיוע בנוי ובאורווה ופעילויות בהתאם לצורכי הקיבוץ. לדבריו של רצון, בני הנוער זכו לתמיכה מצד המשפחות, על אף התקופה הביטחונית המורכבת: "ההורים בתמיכה מקיר לקיר, רק מחפשים איך לעזור ולתמוך. אני חושב שתחושת הביטחון כאן לא שונה מבשאר חלקי הארץ, אף שאנחנו נמצאים קילומטר וחצי בלבד מעזה. אנחנו מגיעים לפה עם הפנים למציאות המאתגרת, וברקע אפשר לשמוע את הציפורים".
"להיות איפה שצריך אותנו"
בקיבוץ ראש הנקרה, אחד המקומות הכי צפוניים בישראל, נפתחה שלוחה חדשה של מכינת רבין (ע"ש ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל). היא מונה כ־40 חניכים וחניכות ומצטרפת לשלוחות הפעילות של המכינה בגשר הזיו, במזרע ובחיפה. זוהי מכינה חילונית הפועלת לקידום חברה סולידרית, פלורליסטית ודמוקרטית, ומשלבת בין לימודים ערכיים לבין פעילות קהילתית וחיזוק המרקם החברתי בצפון.
המהלך להקמת השלוחה החל עוד לפני הפסקת האש, כאשר צוות המכינה, בראשות ליאור סלע, חיפש נקודות נוספות שבהן ניתן יהיה להעמיק את הנוכחות של המכינות לאורך גבול הצפון. הבחירה בראש הנקרה נבעה מהצורך לחזק את הקהילה המקומית ולייצר תחושת ביטחון וחוסן אזרחי.
"דווקא העובדה שזה על הגבול הופכת את הדבר להרבה יותר משמעותי עבורי. זה להיות איפה שצריך אותנו - כוח צעיר עם המון מוטיבציה", אומרת גלי הרשקו (18 וחצי) ממודיעין, אחת החניכות במכינה. "האוכלוסייה כאן התפנתה להמון זמן והתושבים חזרו ממש השנה. אנחנו עובדים איתם וגם משקמים את החקלאות".
על ההחלטה להצטרף למכינה הוסיפה: "זאת שנה שלא חוזרת על עצמה, אין אפשרות לעשות מכינה בעוד שלוש שנים, בעוד 20 שנה - זה משהו חד־פעמי, שמעצב אותך להיות בן אדם הרבה יותר בוגר. זה גם מאפשר נחיתה רכה בצבא ומלמד איך להתמודד בקבוצה, ונותן המון כלים לחיים. אני חושבת שכיום הנוער לא אדיש למה שקורה, המון בני נוער הולכים ועושים מכינות. זה נוער שמלא במוטיבציה ורוצה לקחת דברים לידיים שלו".
לחזק את הגבולות דרך הצעירים
כיום פועלות בישראל 64 מכינות קדם־צבאיות, שבהן לומדים כ־5,900 חניכים וחניכות. הביקוש בשיא, ורק אחד מכל שלושה מתקבל למכינות. לצד ההכנה לשירות משמעותי ולמנהיגות חברתית, הפכו המכינות בשנה האחרונה לכוח חלוץ במשימות לאומיות בעורף. מאז פרוץ המלחמה, חניכי המכינות תרמו יותר מ־230 אלף ימי התנדבות - מפינוי מקלטים, דרך ליווי משפחות חיילי מילואים ועד סיוע למפונים. במהלך הנוכחי שותפים גם משרד ההתיישבות, האגף הביטחוני־חברתי במשרד הביטחון, מנהלת תקומה, מנהלת הצפון וקרן פועלים לתקומה מבית בנק הפועלים.
לדברי אבישי ברמן, מנכ"ל מועצת המכינות הקדם־צבאיות: "הקמתן של שמונה מכינות חדשות רק בקיץ האחרון היא חלק מתוכנית רחבה שאנחנו מובילים מאז תחילת המלחמה - לבסס נוכחות צעירה וערכית באזורים שנפגעו ושמצויים בתהליכי שיקום.
"המכינות ממשיכות קו חלוצי וציוני ומחזקות את הגבולות דרך הצעירים והצעירות שבוחרים לחיות שם, להיות חלק מהקהילה ולהתנדב בה. כל מכינה בוחרת בדרך מעט שונה, אך כולן נושאות אותה שליחות - להצמיח דור של מנהיגות צעירה ומעורבת, שמתחשלת מתוך המפגש עם המציאות, עם הקהילות ועם האתגרים. ניסיון העבר מלמד אותנו שחניכים רבים גם חוזרים ליישובים לאחר שירותם הצבאי ובונים בהם את ביתם, ובכך מבססים דור צעיר הממשיך את דרכם של ותיקי היישוב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו