"חבר שלי איבד את המפתחות, זה הציל אותי": ניצול הנובה משתקם בדרך ייחודית

יאיר קנדיל (29) סטודנט להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הצליח להימלט וניצל מהטבח בפסטיבל הנובה ברעים ויום למחרת גויס למילואים. כשהגיע למרכז החוסן של מכללת עזריאלי להנדסה הוא הצטרף להרכב מוזיקלי ודרך השירה מתמודד עם הפוסט טראומה.

7 באוקטובר השאיר סטודנטים רבים מצולקים פיזית ונפשית, אחד מהם הוא ניצול הנובה יאיר קנדיל שבזמנו היה סטודנט בשנה השנייה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, במכללת עזריאלי להנדסה בירושלים. "ברגע אחד הכול התהפך", הוא מתאר את הזוועות ברעים "חבר שלי איבד את המפתחות לאוטו, חזרתי לקחת אותו וזה הציל את חייו וגם את חיי. שניות אחר כך התחילו היריות. רצנו בשדות, ראיתי אנשים נופלים, דם, צעקות. זה היה נס משמים שיצאתי מזה חי". 

יום לאחר מכן הוא גויס למילואים, כך שלא היה לו זמן לעכל את הזוועה שחווה, אבל היה לו ברור שהנפש צריכה טיפול. כשהשתחרר מהמילואים הגיע אל מרכז החוסן של מכללת עזריאלי להנדסה בירושלים, גוף שהוקם כדי לספק מענים לסטודנטים ואנשי סגל שעברו זוועות והעניק סיוע אקדמי וליווי פסיכולוגי רגשי.

במסגרת מרכז החוסן הוקם הרכב מוזיקלי, מדובר בקבוצה של סטודנטים מוכשרים, זמרים ונגנים ובהם משרתי מילואים, בנות זוג של לוחמים, וגם סטודנטים שחוו את אירועי 7 באוקטובר על בשרם. "עשו אודישנים והחלטתי להגיע" הוא משתף "כששרתי בפעם ראשונה אף אחד לא ידע מה הסיפור שלי, שאני ניצול נובה. באודישן החלטתי לשיר את השיר 'אנצל' של מוש בן ארי".

לפתע, קנדיל מצא את עצמו על במה, שר מול קהל גדול בטקסים כמו טקסי יום הזיכרון, יום השואה, טקסי מצטיינים ועוד: "מבחינתי זו פעם ראשונה שעמדתי על במה עם כמות גדולה של אנשים זה היה לי ריפוי לנפש, זה מאוד עזר לי להתמודד עם הטראומה של המסיבה. זה סייע לי להתמודד עם הפחדים, להתרגש יחד עם הקהל. שרתי את 'תרקדי' של אושר כהן, שיר שליווה אותי לאורך המילואים. זה עזר לי להתמודד עם הטראומה. לא להדחיק, אלא לספר את הסיפור שלנו. זה ריפוי."

כיום יאיר סטודנט בנה הרביעית ומביט קדימה. באירוע של עמותת הנובה הוא הכיר את אושר, גם היא שורדת נובה שהפכה לבת זוגו. "מתוך כל החושך הזה צמח משהו טוב, אני רוצה לעבוד בחברת שבבים מובילה או במערכת הביטחון. אבל גם להמשיך לשיר, ליצור, לבנות, לתקן".

לדברי אייל קורן, דקן הסטודנטים של המכללה: "הרעיון היה לחבר בין אנשים דרך רגש. להחזיר את המשמעות והקהילתיות לקמפוס. המוזיקה הפכה לכלי טיפולי שמאפשר לא רק לשיר אלא לנשום." הקמת המרכז התאפשרה בזכות שיתוף פעולה בין קרן אדמונד דה רוטשילד, קרן עזריאלי, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, קרן גרוס, ומנוהל על ידי הקואליציה הישראלית לטראומה. "המרכז פועל מתוך הבנה כי חוסן הוא לא רק מונח פסיכולוגי, אלא דרך חיים", סיכם.