הביקורת על הרפורמה החלה לאחרונה, כשנודע כי תלמידי ישראל ייגשו לבחינות בגרות כתובות בכל מקצועות הרוח, החברה והמורשת: ספרות, תנ"ך, היסטורי, אזרחות וכו'. המשמעות היא שכל תלמיד ייאלץ להיבחן ב-9 עד 12 בחינות בגרויות חיצוניות. בשל מלחמת "חרבות ברזל", יישום הרפורמה נדחה ויחל השנה.
המתווה החדש קובע כי הציון של כל מקצוע בהיקף של 2 יחידות לימוד יורכב משלושה חלקים. החלק הראשון הוא בחינת בגרות חיצונית (35% מחומר הלימוד), החלק השני יכלול שתי מטלות מתחום המיומנויות של המאה ה-21 (35% מחומר הלימוד) והחלק השלישי יהיה הערכה בית ספרית (30% מהציון).
במכתב, שנשלח בין היתר לארגון המורים, טוענים המורים לחוסר אחידות ולדרישות שמתשנות בכל יומיים. לדבריהם, אין מסמך אחיד או הדרכה טכנית מסודרת, וקיים נתק בין הפיקוח לצרכים בשטח. בנוגע לצ'אט, טוענים המורים כי עדיין לא ברור טיב השימוש בו. הם מזהירים כי התוכנית גורמת לעומס על המורים ללא תגמול, שכן תכנון המטלות, ליווי התלמידים, בדיקות תפעול המערכת ומענה טכני – נוספו ללא משאבים או שעות עבודה.
לדברי מ', מורה לתנ"ך שחתם על המכתב: "העבודות לא עוסקות בלמידה, אלא בשימוש בטכנולוגיה. המהפכה של הבינה המלאכותית הפכה את העבודות ללא רלוונטיות, וכל מה שהתלמיד מחפש הוא לסיים שלבים בשביל לסיים את המטלה. לצערי אין פה למידה. המורים שעדיין מנסים להקנות ידע ומיומנויות לתלמידים, נתקלים במערכת שמחפשת להקל על התלמידים, במטרה לייצר ציונים סופיים גבוהים ולמעשה מייתרים את מערכת החינוך מיסודה. מקצועות הרוח הם אבן היסוד לחברה עם ערכים, שמאמינה בצדקת דרכה ומוכנה להילחם עליה.
ד"ר טל גרינפלד, ראש תחום חינוך במרכז "יכין" למחקרים אסטרטגיים, הסבירה: "המחקר שלנו מראה כי מתווה הבגרות הגמישה הוא לא הבעיה, הוא הסימפטום שלה. מתווה "ישראל עולה כיתה" שיזם השר הרב שי פירון ב-2014 הוא הבאג הגדול של מערכת החינוך. התוכנית של השרה שאשא ביטון הייתה אסון גדול עוד יותר למקצועות ההומאניים, וטוב עשה השר קיש שביטל אותה. הוא היה מאוד קשוב וניסה לתקן. אך עדיין, המתווה הנוכחי, ניסה לעשות מעין פשרה במסגרת זמן קצרה. הושקעו כספים ומאמצים, אבל חברים, הגיע הזמן לומר: המלך היה ערום. למידה משמעותית בוודאי אין פה, בספק אם למידה כלל".
ממשרד החינוך נמסר: "בניגוד לנטען, הלמידה איננה טכנית, הבוט איננו מעניק ציונים, המורים לא איבדו את סמכותם המקצועית, והמערכת אינה נטולת תמיכה או פיקוח. מדובר בתוכנית לאומית רחבת היקף, שנבנתה על בסיס עבודת עומק מקצועית, ליווי פדגוגי, שיתוף ציבור ופיילוטים מתמשכים בשטח. מטרתה להעמיק את הלמידה במקצועות מורשת הרוח והחברה, לעודד חקר וחשיבה ביקורתית, ולחזק את הקשר הערכי והאינטלקטואלי של התלמידים לתחומי הדעת הללו.
"גם הטענה בדבר “בוט המעניק ציונים” אינה נכונה כלל. הבוט הוא כלי למידה המסייע לתלמיד לנסח שאלות, לנתח מידע ולהצליב מקורות. כמו כן הוא גם בוחן את התלמיד אך אינו נותן ציון. הקלטת השיחה בין הבוט לתלמיד מועברת למורה, והמורה הוא הסמכות הבלעדית לקביעת הציון. כל הערכה נעשית על פי שיקול דעתו המקצועי בלבד. באשר לטענה על היעדר תמיכה והכשרה – המשרד מפעיל מוקד ייעודי לתכנית, מקיים מאות השתלמויות מקצועיות, הפיץ מדריכים וסרטוני הדרכה, והקים אתר התנסות שמאפשר למורים להתאמן ולהתמקצע טרם כניסתם לכיתה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו